הולדת ירדן

הסכמים הם יותר מהחלטה, הם התחייבות בפני מישהו. הסכמים וחוזים למינהם גוררים איתם אחריות. הסכמים וחוזים אפשר למלא או להפר אבל כשיש הסכם תמיד נכנסת שאלת האחריות. אתה מביא קפה וסוכר אני מביא פינג'ן וכוסות. לא הבאת ?- אתה חסר אחריות. יעשו לך פרצופים וידברו איתך על אשמה. ככה זה בין אנשים. ככה זה בין מדינות. ככה נולדה הממלכה האשמית, או בכינוי היותר מתאים לגודלה וחשיבותה- ירדן.

החלטות ואחריות של מדינות
את המשא ומתן להורשת הארץ למלך ערבי מכובד (רחום וחנון כמובן) שמתועד במכתבי חוסיין מקמהון אפשר להקביל לחלוקת שלל עורו של דוב עוד לפני שניצוד. רק שבמקרה זה מצטרפים לתמונה  עוד כמה ציידים חמושים שרוצים בדיוק את אותו דוב. ומה לגבי הדוב ? מסתבר שדובים נכחדו מהאזור בדיוק באותה תקופה.

חוסין של ירדן- האורגינלי
פעם…מן-זמן היה מישהו בשם חוסין בן עלי. נכד של מוחמד שנהרג בקרבות על הנהגת האסלאם לאחר שמוחמד נפטר. אחרי הרבה שנים והרבה דם וכבוד קם ראש האגודה המוניציפלית של מכה (ובתרגום: הראיס איזורי) במהלך המאה ה-19 שבמקרה גם קראו לו חוסין בן עלי. חוסין בן עלי הראיס, שנקרא על שם החוסין ההוא קם בבוקרו של יום אחד והכריז על עצמו כמלך הערבים.

בעיותיו של מלך הערבים
המלך רק היה צריך איזה גוף משמעותי מספיק שיאשר שהוא באמת- …מלך. כי אם בעם שלך אף אחד לא יודע יודע שאתה מלך – איך העם שלך יאמין שאתה באמת מלך ועוד אחד עם נתינים וממלכה ? במזל גדול הוא הבחין במישהו גדול ונחשב מספיק שיכול לעזור לו, וכשהוא יצביע עליו שהוא מלך – הערבים בטוח ישתכנעו ! לגוף הזה קראו הממלכה המאוחדת הידועה בכינוי האימפריה הבריטית. ואפשר לקרוא להם גם סתם, הבריטים.

המלך שממש רצה להיות מלך העולם הערבי נשבע להושיט עזרה בקרבות מול אימפריה אחרת ששלטה במרחב, והתרברב בשליטה וניהול חמולות ביד רמה ובעיקר קרא לעצמו מלך בפני האימפריה שמאוד רצתה לרשת את מקום.

האימפריה (הבריטים) שגם אז לא ממש היתה בקיאה בענייני כבוד, חמולות וערבים רצתה את העולם תחת השפעתה ולהביס אימפריות אחרות חשבה להציע סימון טריטוריה מדברית (שאף אחד לא חפץ בה אז) תמורת נאמנות שתתבטא בהקזת דם טורקי.

הבריטים קראו לעצמם האימפריה' בה' הידיעה בגלל כמות הדם שהם שפכו לטובת סימון קווים על מפות, דבר שאפשר להם לבזוז מדינות ולנצל עמים אחרים "באופן מתקדם וחוקי".

הערת השיח הזקן:…"מתקדם" כי הגלובוס באותם שנים עוד לא סומן בקווים חד משמעיים ונשארו עוד חבלי ארץ שאף אחד לא ממש רצה לסמן, ובטח לא למות למענם. עדיף שאחרים ימותו.

מיחוג ואומנות המשא ומתן
אין ספק ששני הצדדים ידעו משהו על מיתוג ומשא ומתן. הם ידעו שההסכם יקבע עובדות בשטח וככניסה למשא ומתן באו מוכנים. אחד וואחד-מלך-גדול ששולט על מליוני לוחמים ושטחים ע-צו-מים ביד רמה. והשניה, ה-אימ-פריה המתקדמת הכי-גדולה ומתועשת ששולטת בכל הידע והעמים וכמעט בכל היבשות. שני הצדדים מנסים לחזק את האו-הא במשא ומתן מתועד בשרשרת מכתבים מביכה.

המלך, האימפריה הבריטית והולדת החטא
המלך מסתבר, לא יכל למלא את ההבטחות שלו כי מישהו אחר זיהה את התמורות שעומדות לפקוד את האזור וקפץ בינתיים לעמדת הראיס, וגם האימפריה מצידה ניהלה הסכמים (סותרים) מקבילים עם הצרפתים, היהודים וכל מי שהבטיח להתייחס אליה כאימפריה. הדוב כבר גסס והטורקים ידעו שימיהם באזור ספורים.

בסופו של יום אף אחד מהצדדים לא מילא את חלקו, ולא יכול היה לבצע את כל מה שהבטיח לשני.  חלופת המכתבים המטורללת הזאת היא התיעוד והסיבה היחידה להקמתה של ירדן.  אותי זה מדהים שלא מלמדים את זה בבית ספר.

ציטוט קטן לפתיח מכתב מהטרלול המתועד הזה:

To his Excellency the Most Exalted, the Most Eminent-the British High Commissioner in Egypt; may God grant him Success

הקישור למכתבים (באנגליזי) כולל מאבק לצדק וחופש… ? sure !

המכתבים האלה מראים מהי הסיבה היחידה שמדינה כמו ירדן קיימת. אגו וכבוד מהצד הערבי המקופח (מסתבר שכבר אז הם טענו לקיפוח) ושיקולי קולוניאליזם של אדומי החוטם ואוכלי הצפרדעים.

יא סלאם..-More Pudding ?

מודעות פרסומת

חשבת על זה?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s