גם אתה יכול להיות דוקטור

כבר שנים שאני מסתובב בתחושת בטן מעיקה ולא כזאת מהסוג שהולכים איתה לשירותים. משהו מציק שמעורר בך את הצורך לנער את המציאות ולהחזיר את הדברים לשפיות, כמו בסיפור המלך הוא עירום. התחושה מתגברת כשאני פוגש כתבות שעוסקות במסקנות מדהימות שעלו ממחקר חדשני שפורסם בנושא זה או אחר.

הדברים לא יהיו נעימים לחלק מהקוראים ולכן אני חייב להתנסח בזהירות כדי לא לפגוע בציפור נפשם. בדברים שהם מספרים לעצמם לגבי התואר האקדמי והזמן שבילו באוניברסיטה. ביקום הנייטרלי והמכובד של השכל הישר. מעבדות מחקר, אסיסטנטיות מחרישות וצנועות לכת ופרופסורים מבריקים חמורי סבר. פנתיאון הידע, גולת הכותרת של האנושות.

הכללות שעוזרות להבין ערפיליות
אני טוען שהדבר העיקרי שהאקדמיה על כל תחומי המחקר והפעילות השונים מייצרת עבור האנושות שונה לחלוטין ממה שמקובל לחשוב. יהיה מאוד קשה לעלות על הנקודה לבד כי היא ממש מול האף. כל כך קרוב שקשה להבחין בפרטים. הטענה מבוססת על התרשמות אישית וקריאה של עשרות דוקטורטים ומחקרים מתחומים שונים. רובם אני מודה, אינם מתחום ההנדסה והפיזיקה גרעינית אבל חלקם היחסי של אלה במסה הכללית קטן והמסקנה העגומה עומדת בעינה.

אני טוען שרוב המדענים והמוסדות האקדמיים עסוקים בעיקר בייצור ופרסום של מלל. כמטרה, כביטוי לתפוקה, כמדד הצלחה.

אבל הגענו לירח
נכון, ופיתחנו משחות שיניים וטלוויזיות דקות ואינטרנט ומה לא. אבל אם ניקח את כל מוסדות האקדמיה על שעות האדם והתקציבים וננסה לראות מה הדבר העיקרי שהמכונה האקדמית מייצרת נגיע למסקנה שמלל הוא התוצר העיקרי. למה מלל?

  • כל דוקטור נדרש לכתוב 'משהו חדש' בלי שום קשר למידת התועלת.
  • חלק גדול מהמחקרים והעבודות עוברים ביקורת עמיתים בגלל שיקולים זרים.
  • המרצים והמנחים חייבים להראות תפוקה כמותית כלשהי כדי לקבל תקציבים ולשמור על משרתם.

והחשוב מכל -אין דרך אחרת להתקדם בעולם האקדמי. המלל מביא משכורת, תארים וכבוד. לכן קשה למצוא מדען מהולל שיקום ויגיד לכולם את האמת:

רוב מה שאנחנו עושים מיותר ולא מצדיק את התקציבים והתארים.

לוותר על האוניברסיטאות
לא נמות מחולי המוני כי מאחורי רוב מחקרי הרפואה נמצאים התאגידים. מאותה סיבה נמשיך לקבל טכנולוגיות חדשות בתחומים המשיקים לצריכה. חקר החלל לא עוזר לילדי אפריקה לקבל את רמת הקלוריות היומית. בנוסף, חלק ניכר מהמחקר בתחומים מסויימים תלוי כבר היום בתרומות מגופים פרטיים בעלי אוריינטציה פוליטית. ארכיאולוגיה, ספרות, שפה והיסטוריה מושפעים משיקולים זרים והדחף הבריא שעזר לאנושות להבין משהו חדש נעדר מהם. רוב המסקנות בתחומים האלה ידועות או מונחות מראש.

כל שנה מייצרות האוניברסיטאות הררי מילים ומעניקה בעזרתם תארים כדי להמשיך לקבל תקציבים. מחקרים ועבודות מחקר שאף אחד לא יקרא לעולם למעט שניים-שלושה אנשים. זה כולל את הכותב, המנחה ובן הזוג שהוזמן לטקס (לפעמים) אם חייזר היה נוחת כאן הוא היה בטוח שלצד העיתונות צימחה האנושות את המפעל האוניבסיטאי כדי לצבור עוד ועוד טקסט עלום ומיותם שרובו הגדול מיותר וחסר תועלת. מסקנה קיצונית? תחשבו על זה כשתפגשו את המחקר הבא שיעסוק בקשר שבין צריכת בשר ציד ותכניות ריאליטי לבין שכיחות תאונות עבודה של גברים נורבגיים בגילאי 35-55 או בפרופסור שחקר קשרים חברתיים של בני שבט נידח באמזונס מבלי להבין את שפתם ותרבותם.

מודעות פרסומת

6 מחשבות על “גם אתה יכול להיות דוקטור

  1. נראה לי שאתה צריך לקרוא קצת יותר דוקטורטים ממדעי הטבע והנדסה…

  2. מאוד יכול להיות.
    אם יש לך המלצה למשהו זמין באינטרנט – תביא.
    אם זה ממש טוב הנושא יקבל פוסט משל עצמו + קרדיט באותיות קידוש ירח.

  3. בחירה מעניינית…:) תודה על המאמץ. ננסה להכנס בעובי הקורה מאוחר יותר.

    נ.ב.
    פרופ' אסר כשר טען משהו דומה מאוד אתמול באירוע
    – עולם האקדמיה מייצר יותר מדי מלל.

    יותר מדי ביקורת – לשם ביקורת.
    היו עוד אמירות מאלפות.

    הרבהו אנשים זזו על הכסאות 🙂

    • הטענה שהאקדמיה מייצרת יותר מדי מלל היא בהחלט נכונה. כבר בספר קהלת נשמעת האזהרה מפני עשיית ספרים הרבה. אולם נדמה לי שעשיית ספרים הרבה היא מחלה שלא מפולגת במידה שווה בין התחומים האקדמיים.

      יש לך כבר תובנות לגבי שני המסמכים שקישרתי אליהם?

      • בוודאי, התובנה העיקרית שלי נוגעת לשני המסמכים:
        כמות הופכת לאיכות בשלב מסויים.
        איכות אי אפשר להגדיר או לכמת.
        זאת אומרת שלא יהיה לי זמן לענות לך, כי זמן אפשר לכמת.

        את ההוכחה המפורטת כתבתי בחמש שעות על תשע מאות ושבע מפיות בבית קפה, המלצרית כמעט הרגה אותי. לפקסס לך ?

        מצד שני אני שמח שאתה בעד והטענה שלי כבר לא לבד. ברוך הבא למועדון.
        השלב הבא הוא מציאת דרך אפקטיבית למדוד תועלת של מחקרים מדעיים. מן אלגוריתם כזה שמביא בחשבון שימוש עתידי, תפוצה בשפות שונות ויישומי הגיון הפשוט.

חשבת על זה?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s