פסיכולוגיה והמוסר היהודי בעולם הערבי

בהשוואה לאומות אחרות במזרח התיכון, אמריקה ואירופה אפשר להגיד בלב שלם שאנחנו צדיקים. מעולם לא חייבנו מישהו להצטרף ליהדות, לא הפעלנו אינקוויזיציה נגד חוטאים לא שרפנו מכשפות ולא כרתנו ידיים לגנבים.  גם לא לקחנו חלק בקרב העקוב מדם על ראשות ההנהגה הדתית של העולם, מאבק שקטל והגלה עשרות מליוני אנשים מחבלי ארץ שונים בשם האסלאם והנצרות.

מעולם לא צימחנו מנהיגים שביצעו פשעי מלחמה כדוגמת היטלר וסטאלין ולא הבאנו תרבויות למצב שבו נמצאים שבטי האינדיאנים, הטיבטים, האבוריג'ינים או המאורים. גם אם עשינו דברים שכיום נראים בלתי מוסריים במלחמות, מתברר עם כל יום שעובר בעירק ואפגניסטן שבהשוואה לצבאות מערביים אחרים אנחנו עדיין מאוד אנושיים.

אז מדוע העולם הערבי מחנך את הילדים שלו שאנחנו מפלצות אדם ?
נקודת המבט של האסלאם והעולם הערבי מתבוננת על העולם שהתפתח אחרי המהפיכה התעשייתית בעיניים יוקדות מקנאה ותסכול. העולם הערבי שעמד בחוד החנית של הרפואה, השירה, האסטרונומיה, האדריכלות, האלגברה, ממשל (ומה לא), נשאר עומד בתחנה -והאוטובוס של הקידמה יצא הלאה, בלעדיו.

האומה ששלטה כמעט על כל העולם הישן התפוררה בתוך 500 שנה מגדולתה והפכה לשרידים מאובקים. רק מצבורי הנפט נשארו כדי להזכיר לעולם שהאומה הערבית קיימת, כי תכלס, העולם הערבי מוסלמי לא תרם לעולם המודרני שום דבר משמעותי, במיוחד לא בהשוואה לגודל האוכלוסיה.

אם אהדתם פעם קבוצת כדורגל שירדה מגדולתה אתם בטח מבינים מה זה אומר. תחושת עלבון, ותקווה לנקמה והתמקמות בצמרת בבוא היום, מיד כשהחלוץ או המאמן או הבעלים הנכון יגיעו לקבוצה.

החנונים של הכיתה
תחושת העלבון מחריפה בגלל התפקיד הממושך שהיהודי שיחק בממלכה האסלאמית ובעולם הערבי. יהודים לרוב היו משכילים יותר מהאוכלוסיות שסבבו אותם, אבל גם אם נשאו בתפקידים חשובים תמיד אפשר היה להתעמר בהם…- הרי יהודים לעולם לא יעיזו להחזיר.

קצת מזכיר את הערסים שהרביצו לילדים המחוננים של מגמת מחשבים. פה ושם כאפה כשאתם ילדים, אחר כך פרוטקשן כדי שהחנות לא תישרף, מדי פעם הגליה נרחבת ונישול מרכוש והרבה מקרים שבהם הברירה היתה התאסלמות או חרב.

כל זה קרה בכל מדינות ערב ואירופה במשך מאות שנים תחת שלטון מוסלמי ערבי. ביזה, אונס, שוד, משפטים מוטים, איומים, וברירת התאסלמות. כי יהודים לעולם לא יחזירו, הם מיעוט. ויהודים אכן התאסלמו. ויהודים הרגו את עצמם כדי להשאר יהודים.

הדחקה ממושכת
אם לא היו יהודים, בכל שנה היו נהרגים מיליוני ערבים במלחמות. שיעים נגד מוסלמים ומוסלמים נגד נוצרים ומשפחת כבוד זהב המזרח משושלת ההוא מול משפחת כבוד יהלומי החדקל משושלת האח של ההוא. זה קרה בעבר וזה עוד יקרה כי האומה הערבית הגדולה כבר לא קיימת כאומה.

מה שנשאר זה מריבות על שיירים, מלוכה על מדינות מוכות בורות, תחלואה ועוני ובעיקר התפארות והתרפקות על זיכרונות עבר. למנהיגים אין יכולת להציע לצעיר ערבי ממוצע דבר מלבד בורות וחיים בצל שלטון דיקטטורי מושחת (ברמות שונות לחלוטין של השחיתות השלטונית המערבית).

הפתרון הוא היהודי
אז מצד אחד יש לנו גוש תסכול עצום ומצד שני פחד תהומי מהעתיד המדמם והעלוב שמצפה מעבר לפינה לאומה הערבית לשעבר. הצבת המאיימת הזאת היא הסיבה להטפה גזענית נגד יהודים וחינוך לשנאת ישראל. השנאה ליהודים ולישראל היא הדרך הקלה להמנע מקריסה שלטונית, מלחמות אחים ובהדחקת העובדה שמכל התחכום והקידמה של העולם הערבי הקדום לא נשאר דבר.

המנוף הכי יעיל להרים את סף השנאה לישראל היא הפיכתה ללא מוסרית. בדיוק כמו עלילות הדם של דמשק. שלא תטעו העולם הערבי-מוסלמי ממש מאמץ את עלילות הדם של עולם הנוצרי כקש האחרון שנשאר לו לפני התהום. יותר קשה להסביר לעם שלך שהחנונים החלשים מפעם הפכו ליותר חזקים ועדיין יותר חכמים. מוסר מסתבר, זה עניין יחסי.

מודעות פרסומת

חשבת על זה?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s