סוד הסדק והמחזור הנוראי

על כוכב הלכת שלנו מתקיימת מזה אלפי שנים תופעה משונה שחכם אחד עם שפם כינה בשם קולע שלא יוצא לי מהראש. הוא קרא לתופעה מחזורי השמדה הדדיים. לעיתים ביטויי התופעה מתפרצים לזמן קצר בקהילה מצומצמת ולפעמים המחזור שוטף יבשות וסוחף מדינות לאכזריות נוראית במשך שנים ארוכות. התוצאות הישירות של התפרצות התופעה כוללות הרוגים, נכים, משפחות שכולות, יתומים וכאב לב שאינו נרפא לעולם. החכם בעל השפם הכביר העיר לא פעם שמשום מה, בני אדם נוטים לקבל את התופעה כמשהו טבעי, כפועל יוצא של הקיום האנושי.

מחזורי השמדה הדדיים האדימו במהלך ההיסטוריה אזורים בכל רחבי הכדור הכחול. למרות שלרוב יהודים לא נלחמו או היוו חלק מה"עילה" המרכזית להתפרצות התופעה, כמעט תמיד הופנה אליהם חלק נכבד מהלהט. חטפנו בגלל שלא היינו חלק מהצד המנצח, על כך שלא עזרנו למפסיד, ובעצם על היותנו יהודים. אחד מהסימנים המלמדים על התפרצות קרובה של התהליך הוא התלהטות שנאה מלובנת של המון אדם משולהב בסיסמאות שטנה. סיסמאות השטנה שנועדו להחריש את צו המצפון האנושי, לאטום לבבות ולהכשיר ידיים למלאכת הקזת הדם לא נעלמו. הם ממשיכות לפרוח בערוגות השכנים שסביבנו שמטפחים אותם בהדיקות.

כל בר דעת -עם או ללא שפם, יכול להבחין בהתגבשות התנאים המקדימים שהביאו להתפרצות מחזורי השמדה המוניים לאורך ההיסטוריה. מעצמות גוססות, זעזועים בשווקים, מצבורי עושר ואנרגיה בסכנה, גידול אוכלוסין, הגירה ושינויי עמדות מסורתיות בציבור. הסימנים הולכים ונאספים, הצבאות מוכנים והאנשים עם הטלפונים האדומים מראים סימני מבוכה וחוסר סבלנות. יש ביעבוע במדינות ערב, רתיחה מלאה באפריקה המדממת, אירופה מתחממת שנית וכל אלה הם רק חלק ממופע הפתיחה. השחקנים הראשיים טרם עלו לבמה. הפעם הם מצוידים בנשקים קטלניים מתמיד ובכמויות בלתי נתפסות. מדובר על המאבק שיקבע את השליטים של העידן הבא. נראה שתקופת הקוקה קולה, ההמבורגר והמכונית לכל פועל מתקרבת לקיצה. מעמד הביניים והעולם המערבי כולו עומדים לפני שינוי. סיסמאות שפג קסמן יוחלפו ואידיאולוגיות ישנות (באריזות חדשות) שוב יאגדו אנשים לקבוצות וארגונים. התקשורת שאמורה לדווח לאזרחים על התמורות תפזר כרגיל ערפל קרב לצד תכנים מרדימים. השלטון ינסה לשמר את שליטתו על מוכי טלוויזיה שימשיכו לבהות מבעד מסך השגרה והנוחות עד לדקה התשעים.

מחזורי ההשמדה ההדדיים מתנהגים כאילו ניחנו באינטליגנציה משלהם. הם סורקים אחר הסדק המתאים להופעה חוזרת על בימת האנושות, מוצאים את דרכם ומחלחלים דרך נקודות החולשה, כמו נוזל דליק. הסדק יימצא בנקודת חולשה מוסרית, בתרבות שבה רגש לוהט מגובה ברציונל שלילי מופנה כלפי האחר. עריסת העשב והזרדים הם רציונל, הרגש משמש כחמצן שילבה את הניצוץ מהאירועים- שיגיעו.

ההיסטוריה מלמדת שלא רק האספסוף מושפע מקדחת ההרג.  גם מלומדים ואלה המתקראים אנשי רוח ואומנים מתרבויות מפוארות התקשו לשמור על צלם אנוש בלהט מחזור ההשמדה ההדדי. מלומדים נאצים טענו לזיהום יהודי של האנושות, הנוצרים עם עלילות דם ומוחמד והקוראן מלמדים אותם שהיהודים שקרנים ומסלפי אמת. חלק מהאימאמים פיתחו והרחיבו את הנושא. כל שבוע הם מכשירים שדות נוספים של צמחי תרעלה.

מיליוני ילדים ערבים חונכו לשנוא אותנו במשך דורות -מתחילת האסלאם. התרבות הערבית ממשיכה עד היום לעשות הכל כדי לבסס רציונל ולהטעין דלק רגשי לשנאת יהודים. כל שדירת מעצבי דעת הקהל- מאנשי אומנות ליברלים ועד כוהני דת משתתפת במלאכה. הפרוטוקולים של זקני ציון הם עובדה מוגמרת בעיני רבים. לעלילות הדם נוספו גרסאות מודרניות. לעיתים קשה לראות את זה אבל הדינמיקה של רוב הפשעים נגד האנושות, הזוועות, מעשי הטבח והמלחמות שהתרחשו על כוכב הלכת שלנו די דומה. בהתחלה העננים המוזרים והסימנים המוקדמים, אחר כך ביטויים ראשונים שפורצים דרך הסדקים בתרבות עם התשתית הנוחה ביותר להשפעה ואז מגיעה ניצוץ לא צפוי ושולי ונוצרת התפרצות אדירה. אחר כך מעכלים את הכאב והדם ונשבעים להפסיק עם זה.

החינוך המתמשך של מנהיגי התרבות הערבית לשנאה משרת את מחזורי ההשמדה ההדדיים. הסדקים נחצבו בעמל רב לצינורות ענק שמופנים כלפי הגזע היהודי ומאפשרים התלקחות מהירה. הם עושים כל שניתן כדי לשמור על האפשרות שבבוא הזמן יוכלו להפוך אנשים לאספסוף נוהם, לשואפי הרג, לחיות אדם המחפשות את הקורבן הקרוב והזמין ביותר. המכניקה של מחזורי השמדה ההדדיים קבועה ובסופו של יום מה שקורה במדינות ערב יופנה כלפינו. הדברים תמיד מתכנסים בהתאם למסה הדומיננטית ומצייתים לחוקי הגרביטציה. תשאלו את האינסטלטור שלכם, הוא יסביר לכם איך הדברים מגיעים לים.

פנתר שחור

מחר, כשיאיר האור
לתוך היער
האפל
יבוא פנתר שחור
ויטרוף את החתול
שאכל כמו חזיר וטיפת שמנת לא השאיר.

שו איסמק, יא בן בלי בית?
מי עקר את עץ הזית?
ומאז אין שלום,
בליבך אין שלום
אין ששון ושמחה,
בליבך, בליבך.

מילים: מיכה שטרית
לחן: רמי פורטיס
ביצוע: פורטיס וסחרוף