בעולם טוב יותר

גם אם אתה בטוח שאתה סתם נהנתן רך לב ובשום מקרה לא דתי, או פטריוטי חס ושלום- בסיטואציה מסויימת אתה עלול למצוא את עצמך נלחם. לא במשחקי מחשב או באופן מילולי, אלא מסכן את חייך עבור משהו אחר.

ראיתי השבוע את הסרט "בעולם טוב יותר". הפוסט הזה יתמקד באחת התהיות שעלו בי מהצפיה מבלי להרוס את העלילה למי שטרם צפה בו . וכן, הסרט טוב ומומלץ לצפיה.

בעולם טוב יותר

אנחנו והדילמה ההיא
אנחנו לצורך העניין, הם אותם אנשים טובים שהשאר פוגשים בחייהם. אנחנו מכירים מגיל צעיר את המתח בין מצפון וביטויי רוע ברורים. ילד גדול מכה ולוקח כדור מילד קטן מייבב,  או אישה זועקת לעזרה כשהגנב בורח עם התיק.

משהו בך מתקומם, הלב נצבט ומיד צצה לה הדילמה הפרקטית והמתח שמתלווה אליה…(באדיבות מרדכי רייצ'לר):

-ומה אתה חושב לעשות בנדון?

אנחנו מתערבים או שותקים, מסתכנים או ממשיכים הלאה בייסורי מצפון. סוג של שיעור נפוץ שאני מאמין שכל אחד היה שותף לו לפחות פעם אחת.

ערפילי מצפון    
לפעמים קל לשכוח שהדילמה האמיתית בחיינו מתחילה עוד לפני התגובה ונקיטת העמדה. החיים לא מספקים רק דוגמאות של ביטויי רוע מובהקים ולפעמים קורה שכולם אשמים.

רוב האירועים צבועים בגווני האפור שהמצפון לא יודע לתהלך ונורות הבקרה מהבהבות בצורה לא מובנת. לפעמים הצדדים לעימות מספקים הסברים ודרכי התבוננות שונים ואי אפשר לדעת מי הרע ועל מה הסיפור ואת מי באמת צריך להציל- וממה. עבור רובנו, הזיהוי הופך לאתגר האמיתי, גם אם איננו מודעים אליו.

הנחת המוצא: ללא הזיהוי הנכון לא נוכל לחוש מוסר ומצפון.

בעולם טוב יותר היית מוקף בפיראטים
בעולם טוב יותר הרוע לא היה נעלם מחיינו, אבל הוא היה מופיע בצורה ברורה עם רטיה על העין, צליעה שמבליטה את הגיבנת, אנקול במקום יד ימין ופה שמפיק קללות עם שיניים בגווני השלכת.

עבור רובנו העולם לא כזה ואנחנו בהחלט זקוקים למפרשי מציאות ומדריכי נפש. אנחנו נמשכים לאנשים שעוזרים לצבוע את הצבעים בסיפורי החיים שנדמה שהולכים ומאפירים מיום ליום.

הצורך הזה מסביר מדוע קיימים סופרים, תסריטאים, במאים, מחזאים, פרשנים ועוד.

הם אלה שעוזרים לאחרים שמתקשים עם חוברות הצביעה הפרטיות שלהם. הם אלה שמציירים את המפות, העלילות הסבוכות, מותחים ציפיות, מגדירים פרקים ומכתירים גיבורים מיוסרים כשלצידם הנוולים.

מדובר בקהל עצום של מפענחי מציאות למיניהם: פסיכולוגים, מורים, שופטים, רבנים, מאמנים אישיים, שרי חינוך, עורכי חדשות, היסטוריונים ואומנים מהשורה הראשונה, השניה השלישית ואפילו המוסכניק שלך.

 השתחררות מעצירות מנטלית
לכולם יש דיעות ומשנות סדורות, וגם לי – אבל זה לא העניין. העניין הוא לוותר על כל אותם צבענים ופרשנים ופשוט לתת למראות ולדברים לחלחל.

קרא לזה אינטואיציה, תחושת בטן, או השתחררות מענגת מעצירות מנטלית שנגרמה על ידי צריכה מוגזמת של 'תוספי הגיון' שחילקו אותם מומחים בדימוס. במציאות הברורה של המזרח התיכון יש המון צבעים שאתה יכול לזהות לבד, לדוגמא:

הערבים רוצים לחיות איתנו בשלום… – ואם כן, מה מנע מהם לחיות איתנו בשלום עד עכשיו ?

בבית הספר חינכו אותך לשנוא ערבים ומחקו את ארצות ערב מהמפות ?

הקמת מדינה לעם היהודי היא ביטוי לגזענות או אנושיות ?

מי מעוניין בקיום הסכסוך-  הערבים, הישראלים אומות העולם או הפלסטינים ?

כתבתי בפתיח שבסיטואציה מסויימת אתה עלול למצוא את עצמך נלחם. כל מה שדרוש הוא סיפור ממגנט, זיהוי ברור של תפקידי הדמויות, וקריאה נואשת לגיבור שטרם נכנס לתמונה.

תתפלא, זה כל מה שנדרש כדי להפעיל אותך.

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “בעולם טוב יותר

  1. פשוט אדיר מה שכתבת מאיר עיניים ומעורר מחשבות

חשבת על זה?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s