מדוע חסמו אותי בטוויטר? | הצו האמוני של השמאל בחשיפה ראשונה

אתם עומדים לפני שינוי תודעתי פרמננטי שיסדר בהגיון צלול סוגיות פוליטיות ופסיכולוגיות מרתקות. לפני שאתחיל אני רוצה להבהיר שאכן, יש בי טינה כלפי השמאל. היא נוצרה בתהליך הבירור שהעברתי את עצמי. קראתי במשך יותר מ-10 שנים עשרות ספרים, מחקרים, החלטות, הצהרות ופרוטוקולים כדי להבין לעומק את שורש הסכסוך היהודי-ערבי. בתהליך התחדדו עמדות השמאל והשפעתן ומכאן התפתחה סדרת שאלות שליוותה אותי תקופה ארוכה. כל זה אינו פוסל או מתקף את תוצאות המחקר שערכתי כי המניע לבירור היה ונשאר ניסיון כנה להבין. בפוסט אשלב דוגמאות לתגלית עצמה.

נקודה נוספת וחשובה לגבי האידיאולוגיה שאחזה במספר לא מבוטל של אנשים וארגונים ברחבי העולם. חלק מאותם "שמאלנים" נמנה עם הקרובים והיקרים לי ביותר. למעשה אני ממש מוקף בשמאלנים.

מתוך היכרות אינטימית ממושכת עם עשרות בדרגות קיצוניות שונות, חשוב לי להבהיר שחלקם לפחות, מאמין בכנות שהרעיונות והעמדות שבם הם אוחזים מוסריים ונכונים. הניסיון שלהם להפוך לאנשים טובים יותר מתבטא כמו כל אמונה ממסדית- בביטוי קבוע של פרקטיקה סדורה. באלה שמבטאים דיעות המזוהות עם השמאל מסיבות חברתיות וצורך זהותי עסקתי במקומות אחרים.

עניין ראשון, שלום

למיטב ידיעתי אתה עומד לפגוש כאן לראשונה את הצגת העיקרון או הכוח המניע באידיאולוגיה של השמאל. המניע מתגלה באינספור ביטויים כמכנה משותף ומיד אגיע אליו. עם הצגתו ההדרגתית לצד דוגמאות וביאורים אני צופה שתקדיש תשומת לב מיוחדת לטיעונים ועמדות שתשמע מאנשי שמאל עד שתתחיל לזהות את הקשר. משם זה כבר לא יעצור. חלק מקסמה של ההבנה האנושית נובע מכך שמדובר בתהליך בלתי רצוני.

ועכשיו לאחר שסיימנו לערוך והדלקנו נרות, אפשר להתחיל.

נעים מאוד: הרווח המשני של משמיעי הטענות והביקורת

קשה לקבוע מה מניעיו של מישהו שמבקר מעשה או אדם אחר. לפעמים הטענה מוצדקת ולפעמים הביקורת שגויה- אך בשניהם -בביקורת וגם בטענה, מבצבץ רמז ברור לעין. המבקר הציב את עצמו בעמדה עליונה יחסית למעשה, הרעיון או האדם. כי עצם העלאת הביקורת או הטענה מציבה את המבקר במקום אחר.

היא מציעה למאזין להסיק שהמבקר נמצא במצב או מיקום בעל יתרון. לעיתים מיקום מוסרי ואכפתי יותר, נקודת תצפית טובה או ידענית או מקצועית יותר וכו'. הטענה מציעה ובצורה די מפורשת- עליונות.

הפניית הביקורת מניפה את המבקר למקום נעלה ממושא הטענה הודות לכשל לוגי והתניה קלאסית:

אם הם לא בסדר ואני שזה שמצביע על כך- סימן שאני טוב יותר.

הרווח המשני של הביקורת מעניק למאמיני השמאל סיפוק מיידי. כשמדובר בענייני ערכים ומוסר, קיצור הדרך האמוני שבהפניית טענות מעניק תחושת התעלות. היא ממצבת את המתריע במישורי ערכי גבוה, ללא כל מאמץ מצידו לשיפור ערכיו ושכלול מצפונו.

במישור המעשי, הפניית ביקורת או טענה במהלך דיון היא ההתקפה המושלמת. שתיקה או התעלמות מתפרשים כהסכמה- שמשמעותה אישור לדרכו האמונית וחיזוק לאגו.

איפכא מסתברא- הצד השני של הצד השני

בניגוד לפרקטיקת הפלפול היהודי שמעידה על בנק ידע ועוצמה מחשבתית המסוגלת להפריד בין הדברים, להלחימם בדרך חדשה רק כדי לפרום הכל מהתחלה, מאמיני השמאל משתמשים בטענה אחת- שלא מתפתחת לשום מקום. בעיני, דיון עם מאמיני השמאל הוא ההיפך המושלם ממשחק שחמט.

לרובם אין את היכולת לעיין ולהתמקד בסוגיה הנדרשת לבירור ולכן די מהר הם עוברים להשלכת טענות סיטונאית. הלהט שמתפתח מהקצב המואץ הופך לוויכוח מרובה טענות שגם השטן לא מסוגל למצוא בו את ידיו ורגליו. לפיכך, העובדה או הסוגיה המקורית בדיון נשכחים מדעתם ואין חשש שיהרהרו בה בהמשך או יבחנו מחדש את עמדתם.

בדיון על התיישבות ביהודה ושומרון המאמינים יטענו לקיפוח זכויות אדם. כשמעלים אפשרות לשיפור זכויות האדם הערבי בסיפוח ישראלי הם יטענו שזכותם של הפלסטינים למדינה משלהם. כשדנים בזכותם של יהודים למדינת לאום יהודית עוברים להדתה -או לטענה שהערבים היו כאן קודם. כשדנים על גירוש הקהילות היהודיות בארצות ערב שחיו שם לפני הכיבוש הערבי, יטענו שזה קרה מזמן ולא רלוונטי. כשמצביעים על כך שהאירוע התרחש לאחר מלחמת השחרור, הם טוענים שלערבים לא היתה ברירה- בגלל הסכסוך.

המרתק בדינמיקת הדיון הידועה לשמצה הוא שכל עוד המאמין התריס אחרון בטענה כלשהי הוא ניצח, גם כשלא התייחס לנקודה עצמה. אפשרות שכיחה נוספת מצד אנשי שמאל לסיום דיונים היא התרסה ללא קשר לנושא הדיון. זה קורה בעיקר כשהתרוקן להם בנק הטענות.

"אתה רציני?" או "מה קרה לך?" כולל "נו באמת!". כפי ששמת לב, לכולם מצטרפת הבעת פנים שמבטלת את ערכך כאדם.

הצו האלוהי של מאמיני השמאל

חשוב לזכור שמנהג התרסת הביקורת והטענות מהווה רק ביטוי אחד של המכנה המשותף. אמנם מדובר בביטוי שכיח שבוודאי זיהית אבל הוא אינו המניע הראשי או עיקר האמונה.

בחוט המקשר בין כל הטענות, ההתרסות, הביקורות וההתנהגויות קשה להבחין. במשך שנים ניסיתי לעמוד על קנקנו ולהגדיר את העיקרון החמקמק שמנחה את מאמיני השמאל. מצד שני, נורא קל לזכור את העיקרון כי הוא ניתן לתמצות במילה אחת- שלילה.

העיקר באמונת השמאל הוא לבטא שלילה וכל המרבה הרי זה משובח

היסוד העיקרי באמונה נסתר מהעין מפני שהפרקטיקה והביטוי מתפרשים על תחומים וסגנונות בדרכים שקשה לקשר ביניהם. בדקתי ארוכות את הצו האמוני באינסוף דוגמאות והוא נכח בכל המקרים- ללא יוצא מהכלל. אין מאמין בדת השמאלניזם שלא מקיים את מצוות השלילה:

  • שלילת האחר
  • שלילת המוסכם
  • שלילת הקיום והקיים

כולנו חווינו זאת במינונים שונים ואם נזכרת בשלילת קיומו של הבורא ששמעת לראשונה בגן עדנה – הצדק עימך. זלזול והתרסה נגד אמונת האחר היא בדיוק העניין. למרות המגוון הנרחב של ביטויי העקרון אני בטוח שבכולם תזהה לאחר התבוננות קצרה את השלילה. החסימה בטוויטר לדוגמא, מאוד אופיינית למאמיני השמאל במיוחד כשהשלילה מלוות בציוץ של צילום מסך.

יש שיטענו שהשלילה היא בעצם ביטוי וניסיון לגיטימי לשינוי חברתי-פוליטי. הנקודה היא שבשמאל לא מציעים פתרון או דרך לשיפור בעיה קיימת אלא מסתפקים בהטחות חוזרות ונשנות של התרסות וטענות. ככל שהשמאל מבקר את האחר, הוא צובר יותר אהדה וכוח בקרב מאמינים חדשים וותיקים. התועלת מצדיקה לעיתים תכופות גם שימוש בטענות שקריות, סילוף האמת, עריכת סרטונים מגמתית כשהדגש הוא כותרות שליליות.

  • חיילי צה"ל רוצחים
  • נעצר פלסטיני ללא סיבה
  • טבח חסר מעצורים

כתוצאה מהשלילה, זינקה בקרב המאמינים הצביעות הנדרשת לקיום כפי שכל בר דעת יכול לשער. כוהני הדת שמתפרנסים ממאבקי שלילת הסדר המקיים, מנצלים בפומבי את קיומו לנוכח עיוורונם של המאמינים. כך תמצא שרוב מנהיגי השמאל שפועלים "למען" זכויותיהם של ערבים, שחורים, הומואים, מהגרים ומוסלמים מתגוררים בשכונות אמידות מרוחקות ממוקדי החיכוך האלימות והפשיעה. מנותקים מרעש סכנה ולכלוך הם מתריסים על הצורך בקבלת האחר וקוראים לשוויון. הצביעות כמאפיין שכיח איננו נחלת המנהיגים בלבד.

פעילי BDS לעולם לא יחרימו מוצרים של Microsoft, Apple או Intel ובטח שלא תרופות ומכשירים מועילים שפותחו ע"י חברות ישראליות. כשמדובר בדברים שעלולים לפגוע בסגנון החיים, העוול שהביא אותם להפגין עם פורעי דיר-ח'מאר נגד כוחות הכיבוש הציוני בטל בשישים. הם לא יחרימו שום דבר שייאלץ אותם לעבור ללינוקס כי אפילו לכוחו של צו שלילה יש גבולות וסייגים.

ככל שיישוב, ארגון או תחום עסקי בעל נטיה שמאלנית מובהקת- תמצא בו יותר שלילה. כשבוחנים פרמטרים כמו חשיפה (זמן X אנשים) בתקשורת, קשה שלא להבחין בכך. מכל הדמויות והעמדות שמאכלסים את שידורי האקטואליה והחדשות, לרוב המצביעים היהודים כמעט ואין ייצוג. מידור עמדותיו של רוב הציבור בולט במיוחד בפריים טיים. יש שיאמרו שטבעי שתקשורת ליברלית תדיר עמדות לאומיות אבל השלילה לא פוסחת רק על הימין. גם ייצוג הולם לערבים שמהווים 20% מאזרחי הארץ אין בנמצא. המובהקות בתקשורת היא הסיבה שהשלילה מופנית לכל עבר.

הקיבוצים מהווים הוכחה נוספת לכך שהשלילה, לצד הצביעות ההכרחית, מתחזקים ככל שהמעוז האמוני מובהק. בקיבוצים לא מתלהבים מערבים בבריכה ובטח שלא מהאפשרות לקבלם כחברים מן המניין, למרות הרוב מוחץ למצביעי שמאל. עשרות שנים שהם מצביעים כאיש אחד בהתרסה נגד מפלגות ימין.

כלוחמי זכויות המיעוטים שדוגלים בפלורליזם אין לקיבוצים שום בעיה למנוע בתי תפילה עבור המיעוט הדתי שמעוניין בכך. תמצא אותם בכל ההפגנות ששוללות את המוסכם בראיה חברתית- חוק הלאום, ציונות, ענישת מחבלים, גירוש מסתננים, לצד מבצעים ומלחמות שנועדו לספק ביטחון וכו'.

שיא הצביעות -בעיני לפחות, הוא מימון האיחוד האירופאי של ארגונים ישראלים כמו אסף או המוקד לפליטים. ארגונים שנאבקים במשך שנים כדי להשאיר את המסתננים בישראל במקום למצוא פתרון במדינה אחרת. לפני כשנתיים התגלה שהאיחוד האירופאי בעצמו, גוף שמתיימר לייצג את הנאורות, קורא לעידוד המגוון האנושי (Diversity) ואוסר בחקיקה על ביקורת, פעל באופן מנוגד להצהרותיו. במשך שנים האיחוד העביר בחשאי מאות מליוני דולרים לדיקטטורים במדינות צפ' אפריקה כדי לעצור את זרם ההגירה. האיחוד אחראי ישירות לכליאת רבבות אפריקאים במחנות מעצר ובתנאים איומים. רבים מתו כתוצאה מהתנאים הקשים במחנות במרוקו, לוב ואלג'יר אך על רוב המקרים, כמובן שלא תשמע. התקשורת בישראל משרתת רק את ההתרסה נגד מדיניות ההגירה.

השלילה ושלל ביטויה- כמו מחאות ועצרות, לגיטימית כשמדובר בביקורת שנועדה לשפר. דוגמאות לבעיות שהשמאל מבעיר כדלק לשלילה מבלי להציע פתרון מוכח ועדיף תמצא בשפע:

זיהום אוויר, ירי טילים מעזה, פקקים, הזקנה במסדרון, האיום האיראני, מצוקת הדיור, יוקר המחיה, העלאות שכר, מאבק האתיופים וכ'ו.

נדמה שבכל הנושאים השמאל מסתפק בשלילת הקיים מבלי להעמיד תכנית חלופית או הצעה יישימה. נדיר שלטענות השמאל להפניית תקצוב למטרה כלשהי, יצטרפו מקורות מימון. ברור שקיימות מצוקות חברתיות כואבות (בניגוד למחירי הדירות בת"א) וליקויים שדורשים שיפור. על כך אין ויכוח. אך ההבדל בין ביקורת להתרסת טענות חוזרת נובע מכך שהאחרונה נועדה להרוס ולפורר את האמון בשלטון והזהות הלאומית. השמאל לא יוצר סולידריות, הוא רומס אותה ע"י יצירה והבלטת מחלוקות בחברה.

גם ללא תואר בהיסטוריה ניתן להבחין שמאבקי השמאל הקלאסיים מתאפיינים בשלילה עזה, עד כדי שנאה.

  • שלילת הדת
  • שלילת הצבא
  • שלילת גברים
  • שלילת המערב
  • שלילת סמלי הלאום
  • שלילת המנהגים והמסורת
  • שלילת אמצעי תחבורה, אנרגיה ומזון
  • שלילת ההיסטוריה, ההסכמות החברתיות והעובדות

דרך מצוינת להבנת האידיאולוגיה בשמאל היא הלאומיות הפלסטינית. לאומיות שנולדה ועדיין קיימת רק הודות לשלילת זכות היהודים למדינה עצמאית במרחב שבין הירדן לים. ככל שהשלילה חזקה יותר, מתעצמת הלאומיות הפלסטינית ולהיפך. למעשה, אין לאומיות פלסטינית ללא הציונות וקיומה של ישראל- ומעולם לא היתה.

המשמעות אמנם משעשעת, כי ברגע שישראל תפסיק להתקיים כפי שחלקים בשמאל מייחלים- תיעלם עימה הלאומיות הפלסטינית לתהום הנשיה. אך מבט מעבר לפן המשעשע מגלה שהשלילה האדיאולוגית נושאת משמעות מטרידה.

הצו האמוני חייב גוף או רעיון כלשהו כדי לצבור משלילתו כוח ולהתקיים. השמאל הוא אידיאולוגיה לעומתית וחסרת בסיס יציב ורחב הנדרש לפיתוח חברה חופשית ומשגשגת. ללא קיומו של האחר אין למאמין דרך ליישם את עיקר אמונתו- לחסום, להתנשא, לבוז, לנצל, להאשים ולהתריס כנגדו טענות. שלילת האחר מחייבת כתנאי את קיומו של הקיים. קיום שאותו השמאל מנסה לא פעם, להרוס.

  • התנגדות לציונות וקיומה של מדינת ישראל
  • שלילת ההתיישבות ביהודה ושומרון
  • ריסון כוח צבאי וסידורי ביטחון
  • חרם כלכלי ע"י תנועות BDS

בכל האידיאולוגיות שבשמן נהרגו ונרצחו עשרות מליוני אנשים עמדה השלילה כיסוד אמוני מרכזי. בישראל, מאות מעמותות השלילה מסתתרות מאחורי תארים שמצטיירים בציבור כחיוביים.

  • בצלם
  • יש דין
  • יש גבול
  • המוקד לפליטים
  • רבנים לזכויות אדם
  • רופאים לזכויות אדם
  • המוקד להגנת הפרט

כבר שנים שפועלים בתוכנו מאות ארגוני שלילה כשרובם המכריע לא מסוגל להציג הישג אחד או נתון בודד שמוכיח מעל לכל ספק שעזרו למישהו. שסייעו לקבוצה כלשהי בהיבטי ביטחון, חופש, בריאות וחינוך. זה די מדהים כשמדובר על מליארדי דולרים שהוזרמו לישראל ממדינות זרות במשך עשרות שנים. עיון בדוחות מגלה שחלק ניכר מתקציבי עמותות השלילה מופנה למשכורות ולפרסום פומבי של שלילה. התוצאה שמאפיינת את הפעילות כל ארגוני השלילה היא העמקת שסעים ומתחים בקרב ציבורים שונים.

שלילת הציונות וזכותנו למדינה לא שיפרה את מצב הערבים במרחב. הסכם אוסלו והטרנספר מעזה הסלימו את האלימות והעלו את מספר הנפגעים.  התנגדות לחובת הרשויות לאכוף את החוק בנגב לא שיפרה את מצב הבדואים. הגבלת כוחות הביטחון לא שיפרה את הביטחון האישי של ערבים ויהודים. התנגדות להקמת יישובים לא הצילה ערכי טבע.

שלילה ותמיכה הם בסה"כ צדדיו של אותו מטבע

קל לטעות בטיבו של השמאל. רבים נוטים לחשוב שמדובר באידיאולוגיה הכרחית שבולמת ומאזנת כוחות נגדיים. אין פלא שמדובר בסברה רווחת. דרך הסיקור התקשורתית של התחום החברתי והפוליטי הביא את הציבור לתפוס את השמאל כחלק ממערכת דואלית. אם אתה בעד שלום תשלול את המלחמה. אם אתה בעד החלשים תעניש את החזקים. השמא עוזר למוחלש לנצח. הרי כולם אוהבים את האנדרדוג וזה ברור לכל מפיק הוליוודי.

זה אולי נשמע מוסרי או הגיוני אבל רחוק מהאמת. השמאל כפי שראית בדוגמאות מעל לא משרת את הרעיונות והדגלים שבהם הוא מנופף אלא משתמש בהם. האיחוד האירופאי לא קלט מליוני מהגרים כדי לקדם שוויון הזדמנויות אלא כדי לספק מענה לשיעור הפריון השלילי.

מדינות ותאגידים ממשיכים להתנהג בדרך דורסנית כשהם "רוכשים בתרומות" התעלמות מארגוני שמאל. ארגוני סיוע עתירי תקציבים מתפרנסים מבעיות ולמעשה אין להם תמריץ לפתור אותן. בכל העולם השמאל משתמש ויוצר מחלוקות ובעיות כאמצעי לצבירת כוח. אותו ציבור מוחלש שהשמאל מפגין למענו מנוצל בציניות ונשאר תמיד בבעיותיו. המצוקות משמשות כדלק הכרחי עבור השלילה. הפתרונות, ההסכמות והפיוס הם אויביה.

אנשי שמאל שדורשים שקיפות, הכלה, פלורליזם ורב גוניות שוללים יותר מכל כת או אמונה את זכויותיהם של אחרים. השלילה היא הצו האמוני, המניע העיקרי והמכנה המשותף לכל תנועות השמאל בעולם.

רעב בוונצואלה

התשובה לשאלה האם השמאל כתנועה ואידיאולוגיה שיפרה את מצב האנושות טמונה בעשרות מיליוני מצבות פזורות ברחבי העולם. התמונה מוונצואלה, שם אנשים גוועים מרעב בעקבות שלילת המערב.

 

חשבת על זה?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.