את הנראטיב הקדוש המצפה את 12 דיברות השמאל החביב עלי קשה לפספס. הנראטיב שזור בחמישה טיעונים שמולא נאסר-א-דין על שפמו המכובד היה מפטיר לגביהם תוך כדי דרבון סוסתו הצייתנית:
"כמו לתת שרשרת קליפות בצל כמתנה, אין שום תועלת או הגיון בדבר".
לפניכם טיעוני הנראטיב ערוכים ומבוארים בפירוש מלא מן הקל אל הכבד.
1. הם היו כאן קודם
טיעון 'הקודם' הזה, שנשמע קצת ילדותי אבל מעורר את אנטנות המוסר בכל אדם, גוזר את הסרט ההיסטורי של ארץ ישראל, משאיר את רובו על רצפת חדר העריכה ומתמקד בפריימים משלהי התקופה הבריטית. בנראטיב הקדוש תהייה התעלמות מוחלטת מהרצף של היישוב היהודי בארץ ישראל באלפיים השנים האחרונות, עוד לפני הכיבוש המוסלמי.
2. שליטי הארץ
מקור רוב השמות של היישובים הערביים והכפרים בפלסטין הרומית, דרום סוריה הערבית והעותמאנית, או פלסטין הבריטית שנקראת שוב 'ארץ ישראל' הם התנ"ך והשפה העברית. הוכחה שיישוב יהודי תמיד היה כאן, עד הכיבוש המוסלמי.
חלק מהיהודים התאסלמו כדי לשרוד ונשארו. חלק נדדו הלאה בעולם שבו גבולות נתפסו קצת אחרת. לאחר מכן הגיעה תקופת האימפריות עם הגזל והניצול. הנראטיב לא מכיר באפשרות שיהודים ישלטו על עם אחר. באותה נשימה ממשיכים ומהללים כוהני הנראטיב את החברות, התנאים הכלכליים וחיי הרוח שמהם נהנו היהודים תחת הכיבוש מוסלמי של עירק, ירדן, סוריה, מצרים ולבנון, -וכמובן תור הזהב בספרד.
יתכן ותתקל בהשמטה מכוונת של המיסים, הפרעות, ומהות החיים בזבל של מעמד הד'ימי -גם הטלאי הצהוב שיהודים הוכרחו לענוד תחת כיבוש ערבי מוסלמי לא יוזכר. כי לערבים יש זכות לשלוט על אדמה ואוכלוסיות אחרות וליהודים אין. כי ככה, הם שליטי הארץ.
3. הכמות
הפעם גוזר הנראטיב את הגירת העבודה הגדולה של ערבים לארץ ישראל בעקבות תנופת ההתיישבות היהודית והכיבוש הבריטי. למרות שכל ספרי המסע והמחקרים מהמאה ה-19 (הבריטים האלה) מצביעים על מקסימום 150,000 ערבים מקומיים, הנראטיב מאמץ מספרים אחרים.
כל מאות אלפי מהגרי העבודה ממדינות ערב, מאסיה ואפריקה, הנוודים ששיפרו אזורי מרעה ונמלטי סכסוכי החמולות משתייכים לפי הנראטיב לאותה ערימת אומללות. אין אבחנה בין אלו שבאמת חיו כאן במשך דורות ובין מי שהגיע לארץ ישראל לפני שלושה דורות בלבד. הכמות מנופחת מעבר לכל מחקר וההפרזה במספרים משמשת להגדלת היקף העוול והמסכנות.
4. הולדתו (או עצם קיומו) של העם הפלסטיני
יכול להיות שעכשיו יש עם כזה. אבל להט הנראטיב כה צורב עד שהדבר מקשה לתפוס את העובדות. העם הזה נולד מהפניית זעם העולם הערבי כלפי השלטון הקולוניאליסטי בעת סימני ההריון הטריים של מדינת היהודים. לא נכנס לתיאור העיבור הפלסטיני עצמו, אבל האבא והאמא הם לא ממוצא פלסטיני- ולא מארץ הקודש (?More pudding love).
עזמי בשארה טען בעצמו:
"אין אומה פלסטינית, יש רק אומה ערבית".
גם הציטוט של עבדול האדי, נציג הפלסטינים בוועדת פיל:
"אין דבר כזה פלסטין. פלסטין זה שם שהציונים המציאו. הארץ הייתה מאות בשנים חלק מסוריה…הציונים המציאו את זה"
-לא יסבול את להטו של הנראטיב ויתאדה מהתמונה.
נחזור לציבור שבו עוסק הנראטיב הקדוש. אוסף חמולות ללא דגל, הימנון או הנהגה. העם הפלסטיני (אם) קיים כעם- רק בעקבות הפעילות הציונית. זה שהטיעון כנגד קיום מדינה יהודית גולש לדילמות פילוסופיות כנהוג בפרקים נבחרים ממנהרת הזמן (אם לא היתה מדינת ישראל אז לא היו פלסטינים?) מצחיק רק אנשים מסויימים. את כוהני הנראטיב זה לא מטריד במיוחד.
הגדרתו הלא וודאית של העם הפלסטיני בראיה היסטורית היא אחת הסיבות שכוהני הנראטיב לעולם יכנו את הסכסוך הערבי-יהודי (שקדם להקמת המדינה שלנו) בשם הסכסוך הפלסטיני- ישראלי.
5. אזכור השם המפורש
העמוד המרכזי של הנראטיב הקדוש מרכז את לחצי המבנה ותומך בהסתרת האמת וזהות האשמים. הנראטיב מסתיר את אחריות האומה ערבית שפצחה במעשי איבה ולא קיבלה עד היום שום הצעה להסדר. האומה שממשיכה במשך דורות לחנוק בעזרת אונר"א מיעוטים במחנות פליטים. הנראטיב מצניע את תפקידם של הבריטים והצרפתים שניסו לבסס כאן קולוניות גזלניות על חשבון אוכלוסיה עניה ובורה.
לכל אלה אין שום קשר או אחריות לפליטים ולסבל הפלסטיני. כל מלחמה, פיגוע, טבח ופשע מקבלים הבנה ואמפטיה בשל הפשע שבהקמת מדינה ליהודים בלב הישימון שאכן היה כאן. גם חיסולן של הקהילות היהודיות במדינות ערב על ידי הוועד הערבי וצירופם של 900,000 איש ואישה (שישבו בארצות האסלאם עוד לפני הערבים והשלטון המוסלמי) למניין הפליטים לא נכנס בפוקוס המצומצם של עדשת הנראטיב הקדוש.
האחריות והאשמה היוקדת רובצות לפיתחנו על ראשנו וכתפינו. לכינוי עמוד זה של הנראטיב משתמשים מאמיני השמאל במונח שהפך למיתולוגי. מונח המזקק לתוכו צמד רגשות עילאיים -אשמה ותוכחה.
לכן, בספרות המוסר העניפה שיורה מסרים הנוגעים לנראטיב הקדוש תמיד נמצא את המונח "הכיבוש". הכיבוש עוזר לכוהני הנראטיב להגיע בסופו של דבר לרגע האורגזמי, לשיא הדתי ולטיעון שופע הרגש- הטחת גוש אשמה ותוכחה בפני השפוי שניצב מולם – הכיבוש.
השימוש בביטוי יצוץ כמעט בכל הסבר לתופעת טבע אזורית שסופה יהודים מדממים ותשכין סדר והסבר הגיוני ומלמד על הסיבה והמקור לדימום. בעיני מאמינים רבים, הגיית המונח "הכיבוש" בשין שורקנית מעצימה את חן הצדקנות לגבהים בלתי נתפסים. בשילוב הרמת גבות קלה היא מעידה על ייסורי נפש מזככים ודרגת אמונה מפותחת לעומת המשתמשים בביטוי "השטחים" ללא הדגשה וכלאחר יד. ואם חלילה תפלוט לידם 'יהודה ושומרון' – הם מיד יזהו אותך ככופר וזה עלול להגמר בברוגז ואפילו פרצוף לשבועיים- אדיו סנטוס- כי הכיבוש הוא נושא בנטל העיקרי והעמוד המרכזי של מבנה הנראטיב.
נקודה אחרונה להשלמת תיאור מבנה הנראטיב תעסוק בסמל שמתנוסס על ראש גנבי הדעת, דגל פלסטין.
הבריטים מסתבר, אחראים לא רק על יצירת מדינות וגבולות מנותקים מהקהילות שחיו על האדמות שחשקו, ובמאבקם הערמומי בעותמנאים עודדו את המרד הערבי אלא אף עיצבו לכבודו דגל. מצד אחד הצהרת בלפור ומצד שני הענקת שירותי עיצוב לעם שאלמלא האינטרסים של הוד מלכותה בארץ ישראל, בספק אם כלל היה קיים היום.
יופי נחמה הבנת את התמונה- הבריטים הם שעיצבו את הדגל עם המשולש האדום החוצה את פסי הירוק, הלבן והשחור. את הדגל שמשמש את הנראטיב הקדוש, ארגוני הטרור הרצחניים והעם הפלסטיני עד עצם היום הזה. אכן, בזכות אינספור האירועים המדממים שהתרחשו מאז ימיהם מלאי התהילה כי תרומתם וחוכמתם של אדומי החוטם לעמי האיזור לא תסולא בפז.
שחרור יונים 