תאגידים עוסקים בחינוך צרכני הקצה של המחר כדי לייצר הכנסות עתידיות. האסטרטגיה פשוטה: לצבור השפעה מוקדמת על דור צעיר בטרם יהפכו לצרכנים ויחשפו למתחרים. בחלק מהמקרים התלמידים הם קהל שבוי שיונק בצמא מידע לימודי מהתאגיד כדי לקבל הסמכה או השכלה הנדרשים לתפעול מוצרי התאגיד בתחום.
ויקיפדיה בעירום מלא
הפעילות ה"חינוכית" של התאגידים מתבטאת בבתי הספר, מכללות מקצועיות ועד עולם האקדמיה דרך קורסים, מדריכים, מענקים למחקרים, מלגות לתארים, חסויות חינוכיות, פרסומים ועוד.
האפקטיביות מצדיקה את ההשקעה בחינוך המוקדם שנועד בנוסף לבדל את המותג ולהטמיע תפיסות צרכניות במקום לנסות ולהשפיע על צרכן בוגר או מנוסה בעל יכולת השוואה והערכה משלו. חינוך הדור הצעיר הפך לחלק אינטיגרלי מאסטרטגיית השיווק של תאגידים גלובליים בתחומים רבים.
בתרבות הלימודית מרובת המסכים של העשור האחרון הפכו התלמידים לצרכנים שבויים של מידע דיגיטלי. אין כמעט ילד שלא משתמש במידע מקוון להכנת שיעורי בית. לרוב זה מתחיל בחיפוש בגוגל ומסתיים במפגש עם הערך בויקיפדיה המשמשת כמקור עיקרי ל"העתק הדבק -תעזבו אותי באמשל'כם".
שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ, יִרְחַק מֵהֶם
בדיוק כמו שגוגל שולטת בתחום החיפוש כך ויקיפדיה שולטת בתחום האנציקלופדי המקוון. למרות הרושם של עושר מקורות המידע באינטרנט שני התאגידים משפיעים על שיעורי הבית של הילדים שלכם יותר מכל מקורות המידע האחרים ביחד. מדוע?
בגלל האמינות שמייחס האלגוריתם של מנוע החיפוש לערכים בויקיפדיה ובגלל שכיחות הביקורים. כשיש מבחן או שיעורי בית באזרחות או היסטוריה נוהרים רבבות תלמידים לדף הערך המבוקש ומעתיקים בשקיקה.
מול הדחף להשלים את שיעורי הבית ניצבת מאחורי 'ניקים' מגניבים חבורת עורכים שהשתלטה על ערכים הנוגעים לתחום הפוליטי. החבורה שיצרה בובות קש למכביר, מלעיטה את ילדינו באג'נדה פוליטית אופיינית לחסידי הנראטיב הקדוש. זוכרים את האסטרטגיה? זה עובד. הרי מי יחשוד שהמקום החינמי והנוח לגישה משמש בטאון פרטי להפצת פרופגנדה אנטי-ציונית. מה יותר נייטרלי וזמין מלחפש מידע בגוגל ולקרוא ערך בויקיפדיה שמתיימרת להיות אנציקלופדיה נייטרלית?
ובכן, הנאורים מהשמאל מודעים לרושם ומתמקדים בניצול ההזדמנות. (או כאן בגרסת PDF).
תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל
העורכים (הנקראים ויקיפדים) מוחקים עובדות 'בעייתיות', מנציחים "אמיתות" ובוראים היסטוריה מעוותת. נסו לתקן ערך רגיש פוליטית באופן שגורע מאשמת ישראל או מערער משהו מיסודות הנראטיב . התיקון יוסר בתוך דקות על ידי אותם "נשמות טהורות" שמקדישות מזמנם למען חינוך הדור הצעיר. במקרה של מחלוקת, יוזעקו בובות קש "להצבעה דמוקרטית" שתחרוץ את גורל הערך.
בדיקה דרך לשונית 'גרסאות קודמות' או בדף השיחה של ערכים רגישים פוליטית מראה שמדובר לרוב באותם ויקיפדים שמעורבים באופן תדיר בפעילות הנאורה ועורכים במגמתיות מובהקת מושגים שונים. חלקם חוסם משתמשים שחושבים אחרת באופן "דמוקרטי" ומנטר פעילות בכל נקודה רגישה לנראטיב. באופן אישי קשה לי להאמין שהם עובדים בחינם לא מקבלים שכר. הם כל הזמן שם- במשך שנים ובכל ערך רגיש פוליטית שעלול לצבוע את הפרטנרים באשמה או להטיל מידה של אחריות למצבם.
כבר שנים שהויקיפדים משכתבים את ההיסטוריה הכתובה ומזינים את דור העתיד ב'כל טוב' ואידיאולוגיה הרואה בציונות קולוניאליזם ואפרטהייד. אחד משיאי הסילוף של הנאורים בויקיפדיה העברית (באנגלית האנטישמיות חמורה בהרבה) הוא מקרה הערך "הסכסוך היהודי-ערבי". נסו לחפש את הערך הקודם בגוגל. הם העלימו אותו ויצרו ערך חלופי בשם "הסכסוך הישראלי-ערבי".
הערך נעלם. מעכשיו אי אפשר ללמוד יותר על הסכסוך היהודי-ערבי.
כאילו היהודים מוצגים בקוראן כמלאכי שרת והשלטון המוסלמי לא אילץ יהודים לענוד תלאי צהוב הרבה לפני הנאצים. כאילו אלפי יהודים לא נהרגו בפרעות במדינות מוסלמיות ולא אולצו להתאסלם- וכאילו הטרור הערבי לא התחיל עוד לפני קום המדינה. מזימה נאה, שכתוב ההיסטוריה המדממת שלנו שהשתנתה כך פתאום. כך, לפחות לפי הנשמות הטהורות של ויקיפדיה.
האח הגדול הסיר מתמונת הסכסוך את האנטישמיות והאלימות בתרבות הערבית ותלה על הקיר את קיומה של מדינת ישראל כגורם הבלעדי ל'שורש הבעיה' בהתאם לכלל האשמה (ראה כאן- דיבר הראשון של השמאל ). נכון תלמידי היקרים, אין סכסוך ערבי יהודי, הכל בגלל ישראל. אם לא היתה ציונות לא היה סכסוך ערבי יהודי. פשוט להבנה, קליט ומותאם לדור הצעיר.
להשלמה התמונה, הצצה לחלק מהצהרת המטרות של ויקיפדיה, התאגיד החינוכי שלנו:
…"מטרתה היא להיצמד לסטנדרטים מחמירים של אמינות, נייטרליות ורהיטות לשונית. "
וְלֹא-מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ לְכַף-רַגְלָהּ…
