פיצוח המניע הנסתר שיכניס הגיון וסדר בסוגיות פוליטיות ופסיכולוגיות שכולנו מכירים. לפני שאתחיל אני רוצה להבהיר שאכן, יש בי טינה כלפי השמאל. היא נוצרה בתהליך הבירור שהעברתי את עצמי. במשך יותר מ-10 שנים קראתי עשרות ספרים, מחקרים, החלטות, הצהרות ופרוטוקולים כדי להבין לעומק את שורש הסכסוך היהודי-ערבי. בתהליך התחדדו עמדות השמאל והשפעתן ומכאן התפתחה סדרת שאלות שליוותה אותי תקופה ארוכה. כל זה אינו פוסל או מתקף את תוצאות המחקר שערכתי אלא נועד להסביר שהמניע לבירור היה ונשאר ניסיון כנה להבין את המתרחש.
לגבי האידיאולוגיה שאחזה במספר לא מבוטל של אנשים וארגונים ברחבי העולם- אציין שחלק מאותם "שמאלנים" נמנה עם הקרובים והיקרים לי ביותר. למעשה אני מוקף בשמאלנים.
מתוך היכרות אינטימית ממושכת עם מאות שנמצאים בדרגות קיצוניות שונות, חלקם לפחות מאמין בכנות שהרעיונות שבם הם אוחזים מוסריים ונכונים. נסיונם להפוך לאנשים טובים יותר מתבטא כמו כל אמונה – בביטוי של פרקטיקה סדורה. במניע שגורם לאנשים להשמיע דיעות מסיבות חברתיות וצורך זהותי עסקתי בפוסטים אחרים.
עניין ראשון, שלום
אתה עומד לפגוש לראשונה את הצגת העיקרון או הכוח המניע באידיאולוגיה של השמאל. עם הצגתו ההדרגתית לצד דוגמאות וביאורים תקדיש באופן אוטומטי תשומת לב לטיעונים ועמדות שתשמע מאנשי שמאל עד שתתחיל לזהות את החוט המקשר. משם זה כבר לא יעצור. חלק מקיסמה של ההבנה האנושית נובע מכך שמדובר בתהליך בלתי רצוני ובלתי נמנע.
ועכשיו לאחר שסיימנו לערוך והדלקנו נרות, אפשר להתחיל.
נעים מאוד: הרווח המשני של משמיעי הטענות והביקורת
קשה לקבוע מה מניעיו של מישהו שמבקר מעשה או אדם אחר. לפעמים הטענה מוצדקת ולפעמים הביקורת שגויה- אך בשניהם -בביקורת וגם בטענה, מסתתר מסר נוסף. לפיו, עצם העלאת הביקורת או הטענה מציבה את המבקר במיקום מוסרי ואכפתי יותר, בנקודת תצפית כוללת או מקצועית יותר וכו'. בעצם העלאת הטענה מציעה עליונות. הפניית הביקורת מניפה את המבקר למקום נעלה ממושא הטענה הודות לכשל לוגי נפוץ:
אם הם לא בסדר ואני שזה שמצביע על כך- סימן שאני טוב יותר.
הרווח המשני מהביקורת מעניק למאמיני השמאל סיפוק מיידי. היא ממצבת את המבקר שמתריע מפני העוול או הכשל כאדם אחראי שפועל ממישור ערכי גבוה יותר. ההתניה הנוספת היא שמאדם מפותח אחראי ומודע לא נדרש מאמץ דחוף לשיפור ערכיו ושכלול מצפונו. עד כאן לגבי הרווח המשני.
הצו האלוהי של מאמיני השמאל
חשוב לזכור שהביקורת והעלאת הטענות הבלתי פוסקת מהווה רק ביטוי אמוני אחד של המכנה המשותף. אמנם מדובר בביטוי שכיח למדי אבל הוא אינו המניע הראשי.
בחוט המקשר בין כל הטענות, ההתרסות, הביקורות וההתנהגויות קשה להבחין. במשך שנים ניסיתי לעמוד על קנקנו כדי להגדיר את העיקרון החמקמק שמנחה את מאמיני השמאל. מצד שני, נורא קל לזכור את העיקרון כי הוא ניתן לתמצות במילה אחת.
שלילה
היסוד העיקרי בשמאלניזם נסתר מהעין מפני שהפרקטיקה והביטוי מתפרשים על תחומים וסגנונות בדרכים שקשה לקשר ביניהם. בדקתי ביסודיות את הצו האמוני והוא נכח בכל המקרים- ללא יוצא מהכלל. המאפיין העיקרי של כל מאמין בדת הוא קיום של מצוות השלילה:
- שלילת האחר
- שלילת המוסכם
- שלילת הקיום והקיים
כולנו חווינו זאת באירועים ומינונים שונים. אם נזכרת בשלילת קיומו של הבורא ששמעת לראשונה בגן עדנה – הצדק עימך. זלזול והתרסה פומבית באמונת האחר היא דוגמא לביטוי שלילה קלאסי ונפוץ. מי לא שמע את "איפה היה האלוהים שלך בשואה?" החסימה ברשתות חברתיות היא מאפיין נוסף של מאמיני השמאל ורבים מפרסמים צילום מסך לפעולת השלילה כהוכחה לביטוי העיקרון האמוני.
יש שיטענו שהשלילה היא בעצם ביקורת וניסיון לגיטימי לשינוי חברתי-פוליטי. הבעיה שבשמאל לרוב לא מציעים פתרון או דרך לשיפור בעיה קיימת אלא מסתפקים בהטחות חוזרות ונשנות של טענות. ככל שהשמאל מבקר את האחר, הוא צובר אהדה וכוח בקרב מאמינים חדשים וותיקים. התועלת מצדיקה לעיתים גם שימוש בטענות שקריות, סילוף האמת (כולל עריכת סרטונים מגמתית) כשהכס הקדוש היה ונשאר כותרות שליליות בתקשורת.
- חיילי צה"ל רוצחים
- נעצר פלסטיני ללא סיבה
- טבח חסר מעצורים
רוב מנהיגי השמאל שפועלים "למען" זכויותיהם של ערבים, שחורים, הומואים, מסתננים ומוסלמים מתגוררים למעשה בשכונות אמידות מרוחקות ממוקדי החיכוך האלימות והפשיעה. וכך, כשהם ובני משפחותיהם מנותקים מרעש סכנה ולכלוך הם מתריסים בטענות על חשיבות הצורך בקבלת האחר. הצביעות איננה שמורה למנהיגים בלבד.
פעילי BDS לעולם לא יחרימו מוצרים של Microsoft, Apple או Intel ובטח שלא תרופות ומכשירים מועילים שפותחו ע"י חברות ישראליות. כשמדובר בדברים שעלולים לפגוע בסגנון החיים, העוול שהביא אותם להפגין עם פורעי טיז אל-ח'מאר נגד כוחות הכיבוש הציוני בטל בשישים. הם לא יחרימו מערכת הפעלה ויעברו ללינוקס כי לכוחו של צו אמוני יש גבולות וסייגים.
ושוב איתכם, בלעדיכם
נשוב לעיקרון- ככל שיישוב, ארגון או תחום עסקי בעל נטיה שמאלנית מובהקת- תמצא בו יותר שלילה. כשבוחנים פרמטרים כמו חשיפה (זמן X קהל יעד ) בתקשורת, קשה שלא להבחין בכך. מכל הדמויות והעמדות שמאכלסים את שידורי האקטואליה והחדשות לרוב המצביעים היהודים כמעט ואין ייצוג בפריים טיים. יש שיאמרו שטבעי שתקשורת ליברלית תתנגד לעמדות לאומיות אבל השלילה לא פוסחת רק על הימין הציוני.
הקיבוצים מהווים הוכחה נוספת לכך שהשלילה גוברת ככל שהמעוז מאוכלס באנשי שמאל מובהקים. בקיבוצים לא מתלהבים מערבים בבריכה ובטח שלא מהאפשרות לקבלם כחברים מן המניין וזאת למרות בקיבוצים מתקיים רוב מוחץ למצביעי שמאל. עשרות שנים שהם מצביעים כאיש אחד בהתרסה נגד מפלגות ימין. אבל ערבים, אצלנו?- לא.
כתומכים וותיקים בזכויות מיעוטים שמנופפים במשך שנים בדגלי פלורליזם, בקיבוצים מונעים הקמת בתי תפילה עבור המיעוט היהודי-דתי שמעוניין בכך. מצד שני תמצא אותם בכל ההפגנות ששוללות את הייצוג והמוסכם הנדרש לקיומנו. חוק הלאום, ציונות, הרס בתי מחבלים, גירוש מסתננים, תוצאות בחירות לא רצויות וכמובן גינוי בזמן מבצעים ומלחמות שנועדו לספק ביטחון לאזרחי המדינה.
ביקורת כמנוף לשיפור
השלילה וביטויה הדמוקרטיים המגוונים כמו עצומות מחאות ועצרות- רצויה ולגיטימית כשמדובר בביקורת שנועדה לשפר. מצד שני, דוגמאות לבעיות שהשמאל מבעיר כדלק לשלילה מבלי להציע פתרון עדיף תמצא בשפע:
אנרגיה וזיהום אוויר, ירי טילים מעזה, פקקים, מיחזור, הזקנה במסדרון, האיום האיראני, מצוקת הדיור, יוקר המחיה, העלאות שכר, מאבק האתיופים, התעצמות החיזבאללה ,ארגוני עובדים וכ'ו.
כמעט בכל הנושאים השמאל מסתפק בשלילת הקיים מבלי להעמיד חלופה ברת קיימא, מוכחת. נדיר שלטענות השמאל להפניית תקצוב למטרה כלשהי יצטרפו מקורות מימון. קיימות מצוקות חברתיות כואבות (בניגוד למחירי הדירות בת"א) וליקויים שדורשים שיפור- על כך אין ויכוח. אך ההבדל בין ביקורת להטחת טענות סיטונאית הוא שהאחרונה מפוררת את האמון בשלטון ואת הזהות הלאומית.
במקום להגביר סולידריות בעיתות משבר, השמאל רומס אותה ע"י העמקת שסעים והבלטת מחלוקות בחברה. גם ללא תואר בהיסטוריה ניתן להבחין שמאבקי השמאל הקלאסיים מתאפיינים בשלילה עזה שהפכה לשנאה אמונית.
- שלילת הדת
- שלילת הצבא
- שלילת גברים
- שלילת המערב
- שלילת סמלי הלאום
- שלילת המנהגים והמסורת
- שלילת אמצעי תחבורה, אנרגיה ומזון
- שלילת ההיסטוריה, ההסכמות החברתיות והעובדות
בהיבט הפילוסופי, שמאלניזם כרעיון חייב גוף קבוצה או רעיון כדי לצבור משלילתו כוח. לכן במהות, השמאל הוא אידיאולוגיה לעומתית נטולת בסיס שמאפשר פיתוח חברה חופשית ומשגשגת. ללא קיומו של האחר אין למאמין דרך ליישם את עיקר אמונתו- להתנשא, לבוז, לנצל, להדיר, להאשים ולהתריס כנגדו טענות. האבסורד מרתק כי שלילת האחר מחייבת כתנאי את קיומו של הקיים. קיום שאותו השמאל מנסה להרוס. 
- התנגדות לציונות וקיומה של מדינת ישראל.
- שלילת ההתיישבות ביהודה ושומרון.
- ביטול השימוש בכוח צבאי וסידורי ביטחון.
בכל האידיאולוגיות שבשמן נהרגו ונרצחו עשרות מליוני אנשים עמדה השלילה כיסוד אמוני מרכזי. בישראל, מאות מעמותות השלילה מסתתרות מאחורי תארים ושמות שהודות לתקשורת מצטיירים בציבור כארגוני מוסריים וחיוביים.
- בצלם
- יש דין
- יש גבול
- המוקד לפליטים
- רבנים לזכויות אדם
- רופאים לזכויות אדם
- המוקד להגנת הפרט
כבר שנים שפועלים בתוכנו מאות ארגוני שלילה במימון זר ורובם לא מסוגל להציג הישג אחד או נתון שמוכיח שסייעו לקבוצה כלשהי בהיבטי ביטחון, חופש, בריאות וחינוך.
זה די מדהים, במיוחד כשמדובר על המליארדים שהוזרמו לישראל מארגונים ומדינות "ידידותיות" בעשורים האחרונים. עיון בדוחות השנתיים באתר גיידסטאר מגלה שחלק ניכר מתקציבי עמותות השלילה מופנה למשכורות בכירים ולפרסום פומבי של… שלילה.
שלילת הציונות וזכותנו למדינה וביטחון לא שיפרה את מצב הערבים במרחב. הסכם אוסלו והטרנספר מעזה העלו את מספר הקורבנות והנפגעים (גם) בקרב הפלסטינים. התנגדות לאכיפת החוק בנגב לא שיפרה את מצב הבדואים. הגבלת כוחות הביטחון לא שיפרה את הביטחון האישי של ערבים ויהודים. התנגדות להקמת יישובים יהודיים לא הצילה ערכי טבע.
שלילה ותמיכה הם בסה"כ צדדיו של אותו מטבע
קל לטעות בטיבו של השמאל. רוב הציבור מניח שמדובר באידיאולוגיה הכרחית שבולמת, מרסנת ומאזנת כוחות נגדיים. אין פלא שמדובר בסברה רווחת. הסיקור התקשורתי של התחום החברתי והפוליטי הביא את הציבור לתפוס את השמאל כחלק ממערכת דואלית. אם אתה בעד שלום- תשלול את המלחמה. אם אתה בעד החלשים תחליש את החזקים. השמאל בסה"כ עוזר למוחלש לנצח. כולם אוהבים את האנדרדוג וכל מפיק הוליוודי יסכים איתי.
זה אולי נשמע מוסרי או הגיוני אבל רחוק עובדתית מהמציאות. השמאל כפי שראית בדוגמאות מעל לא משרת את הרעיונות והדגלים שבהם הוא מנופף אלא משתמש בהם לצבירת כוח. האיחוד האירופאי לא קלט מליוני מהגרים כדי לקדם שוויון הזדמנויות אלא כדי לספק מענה כלכלי לשיעור הילודה הנמוך. אותו איחוד שמימן בישראל את קליטת המסתננים בישראל דרך עמותות שונות, שילם לגנרלים בטוניס מיליונים להקמת מחנות כליאה איומים עבור אותם מסתננים מאפריקה.
מדינות ותאגידים ממשיכים להתנהג בדרך דורסנית כשהם "רוכשים בתרומות" שתיקה והעלמת עין מארגוני שמאל. ראיה מפוכחת אחר נתיב הכסף מצביעה על אמת עצובה. כל אותם ארגוני סיוע עתירי תקציבים למעשה מתפרנסים מבעיות -והאמת היא שאין לעמותות והארגונים שום תמריץ כספי לפתור אותן.
אותו ציבור מוחלש שהשמאל מפגין למענו מנוצל בציניות. לאחר שמתפזר אבק הקרב ההירואי, המוחלש נשאר בבעיותיו שלרוב רק החריפו. בכל העולם השמאל משתמש ויוצר מחלוקות ובעיות כדלק לצבירת כוח.
למעשה, אנשי השמאל שדורשים שקיפות, הכלה, פלורליזם ורב גוניות שוללים יותר מכל כת או אמונה את זכויותיהם של אחרים. השלילה היא הצו האמוני, המניע העיקרי והמכנה המשותף לכל תנועות השמאל בעולם.
התשובה לשאלה האם השמאל כתנועה ואידיאולוגיה שיפרה את מצב האנושות טמונה במאות מיליוני מצבות פזורות ברחבי העולם. התמונה האחרונה מוונצואלה שבה אנשים גוועים מרעב בעקבות שלילת הקפיטליזם המערבי.
שחרור יונים 