התקווה שלנו

יש בינינו אנשים שמייחלים למשהו טוב יותר, לא רק לעצמם. תמיד היו אנשים כאלה.
בליבם הם מאמינים ורוצים שמשהו ישתפר, שמשהו גדול מהם ייכנס למציאות בגלימה מוארת, יסלק את החושך וירפא מחלות. לפעמים קוראים לזה תקווה.
לא תמיד ברור לאנשים מתי מדובר בתקווה, ומתי מדובר במשאלה.

אחת הדתות הנפוצות ביותר, כדורגל – מניעה אנשים לטפח תקוות מעוררות מחשבה. אוהדי Pink Floyd יזהו את הקטע מהמנון ליברפול שמופיע ב-Meddle  (כונה בישראל משום מה Echoes )

המילים מדברות על המשך בזקיפות קומה, למרות הדרך המייסרת. וקצת כמו התקווה שבהמנון שלנו, כולו מאבק וקושי – רק שהמאמינים של ליברפול מייחלים למשהו אחר לגמרי. תסתכלו להם בעיניים ותחליטו בעצמכם מה אתם רואים.

Walk on, through the wind
Walk on, through the rain
Though your dreams be tossed and blown
Walk on, walk on, with hope in your heart
And you'll never walk alone
You'll never walk alone

Walk on, walk on, with hope in your heart
And you'll never walk alone
You'll never walk alone

הקהל מתבקש לעמוד:

כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה
נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה
וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח, קָדִימָה
עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה –

עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ
הַתִּקְוָה בַּת שְׁנוֹת אַלְפַּיִם
לִהְיוֹת עַם חָפְשִׁי בְּאַרְצֵנוּ
אֶרֶץ צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם.

(הקהל מתבקש לשבת- עמוד נוח)

עם חופשי בארצנו, כמה פשוט. כמה אנחנו שוברים את הראש לגבי מה אנחנו רוצים.
די לנתח כל הזמן, זה מול האף שלנו ובניגוד להמנון של ליברפול מדובר על הימנון פרקטי-  עונה על השאלות, מי מה ואיפה.

ללא הבקעות, בלי כיבושים וללא תהילת אצטדיונים.
בסה"כ חופש במקום שאתה ואני חיים  בו.

החופש להיות יהודי -זה כל העניין. קצת שכחנו, לא ?