אנחנו חיים בעולם דואלי שמתייג כל דובר או רעיון בהתאם לשיוכו הפוליטי-שמאל או ימין. ציינתי זאת בפתיחה כדי להסביר ממה כדאי לך להתעלם, לחלוטין. כי כמו ברכיבה ספורטיבית מעניין אותי רק מה שקובע- איך יצאת מהסיבוב. איך העניין יסתיים. מתי יהיה אפשר להגיד להבין ולהרגיש שניצחנו. שעשינו את זה.
עבורי, הדבר המשמעותי הוא לא השמדת החמאסניק האחרון, גודל הפרימטר, עומק הפירוז, הריסת המנהרות או היבט החטופים הטראגי. מבחינתי, הניצחון המוחלט הוא יישום גירסה מקומית ואקטואלית של תכנית מרשל.
גרמניה ויפן היו הרוסות אחרי מלה"ע ה-2. ארה"ב הבטיחה לעזור כדי לשקם את ההרס והכלכלה אבל בתנאי מאוד חשוב. שינוי מוחלט של החינוך התקשורת האומנות ובעצם את החברה והתרבות. יפן גרמניה ואוסטריה עברו תהליך דה-נאציפיקציה, מפלגות ארגונים ותנועות נסגרו ופעילים ספגו עונשים בהתאם לחומרת מעשיהם.
עצירת מקורות המימון להפצת הרעיון הנאצי לצד החינוך לערכים דמוקרטיים התבררה בטווח הארוך כמהלך מבריק. מחברות ותרבויות שתמכו וגידלו מפלצות אדם הפכו גרמניה יפן ואוסטריה למדינות מכילות וסובלניות שקולטות בני גזעים אחרים כאזרחים מן המניין.
עם הפלסטינים זה לא יכול לקרות. זה שונה. הפלסטינאיזם או הזהות והרעיון הפלסטיני הם תגובה לעומתית לציונות והקמת המדינה היהודית במרחב. הזהות הפלסטינית למעשה מבוססת על התנגדות למדינת היהודים.
כל עוד מדינת ישראל קיימת, הרעיון הפלסטיני יכול לשגשג. לפני שהציונות החלה להצמיח יישובים על אדמות וביצות שאף אחד לא רצה בהם לא היתה תנועה פלסטינית, לא תודעה פלסטינית -ובטח שלא לאומיות פלסטינית. מי שהתקיים כאן בראשית המאה הקודמת נקרא והזדהה כערביי פלסטינה, דרום סוריה או הלבנט.
לכן יישום בהעתק הדבק של תכנית מרשל עם חינוך לערכים דמוקרטיים וסובלניים לא יעזרו. הבעיה היא זהותית. באנלוגיה מעולם הגינון, כדי להצמיח זהות חדשה נדרש יותר משיפור איכות המים או דישון עונתי. צריך לשנות את האדמה הרעילה משנאה.
החדשות הטובות שהבעיה פתירה. כי באותם אמצעים שבהם חינכו אותנו, ניתן ליצור זהות ותודעה חדשים.
תחשבו לרגע מה אתם יודעים על מבצע התודעה הנרחב של בן גוריון ליצירת היהודי החדש. שינוי שמות משפחה, לעג לדוברי שפות זרות, שינוי שמות מקומות, רעיון כור ההיתוך, נושאים במערכת החינוך, עידוד אומנות עברית, תרבות, סימבוליקה, אתוסים חדשים ומה לא. זה הצליח לזקן.
האבות או הסבים שלנו שרדו את מבצע שינוי התודעה והזהות בשלום. הם ויתרו על שמות משפחה, על שפה, סגנון לבוש, התנהגות והפכו לישראלים. יהודים צברים מן המניין (רובם לפחות). אלה שלא הצליחו ספגו לעג.
לאחר שלוש דורות, צאצאי אותם ספרדים ואשכנזים משרתים יחד בצבא ההגנה לישראל בגאווה, מתחתנים ועושים ילדים כמו שפנים. הכל בזכות אותו מבצע תודעה של היהודי החדש. קמפיין עם הצלחה מדהימה בעיני ועדיין,- קמפיין. תודעת היהודי החלוש, חסר האונים, העשוק, המתנצל והמוכה התחלפה בדור אחד. היהודי מבגדד או מוורשה שהגיע לכאן כאן ספג ואימץ זהות חדשה וזקופה. היהודי החדש הוא גבר שזוף בטוח וחסון שמוכן להגן בנשק על משפחתו, בני עמו ואדמתו. הנחלת האתוס הציוני היתה משימה תובענית וכמעט בלתי אפשרית, שהצליחה בענק. גם כי היה ברור לאחר השואה שמשהו חייב להשתנות.
לבן גוריון היה חזון שבזכותו הצליח לסחוף את הציבור לשלם מחירים כמו ויתור על זהות עדתית, להתפשר, לספוג עלבונות כדי לבסס מדינה יהודית חזקה.
לכן, מעבר לעצירת מימון ההסתה האנטישמית ושינוי תכניות הלימוד, האומנות ודרך הסיקור התקשורתית נדרש חזון ערבי שאליו יוכלו תושבי עזה יהודה ושומרון להצטרף. זה כבר קורה. יש ערבים ציונים בישראל, בסוריה, בלבנון במצרים ובעצם בכל מדינות ערב. הם מדברים בפנים גלויות על מעלותיה של מדינת היהודים. נכון שהם מיעוט אבל שורש התופעה טמון מעבר לחשבונות של אנשים פרטיים ברשתות החברתיות.
בערב הסעודית הפסיקו לחנך לאנטישמיות, הורידו את מפלס העוינות מדברים ומכירים במעלותיה של ישראל. באיחוד האמירויות החלו ללמד את התרבות היהודית בצורה אוהדת, הקימו מוזיאון שואה ומלמדים ילדים על השואה. מדובר במדינה שמשקיעה הון ביצירת זהות לאומית על-שבטית חדשה. כזאת שמתעלמת מהחלוקה לחמולות שהרכיבו את האיחוד.
אין ציבור שלא הושפע ממבצעי תודעה שנועדו לגבש את הזהות והשייכות הלאומית, האתנית, הדתית, הסוציו-חברתית או הצרכנית. הזהות למעשה פלואידית ואנחנו חיים בעידן שהוכיח זאת טוב יותר מכל תקופה אחרת.
המבצע לשינוי הזהות הפלסטינית דורש בשלב הראשון עצירת תקציב לרשות הפלסטינית וארגונים שתומכים ברעיון הפלסטיני. זה דווקא קל. הפלסטינים מתקיימים מתרומות שמגיעות מהעולם המערבי והערבי. אין להם יכולת לקיים את מוסדות וכלכלת הרשות ללא תרומות. כלכלת הרשות מתבססת למעשה על משכורות עובדי המדינה. אם מורה בתיכון בשכם צריך לבחור אם לחנך את הכיתה חינוך מערבי דמוקרטי נטול זהות פלסטינית או להרעיב את בני משפחתו לי ברורה התשובה. רוב האנשים עולם יעדיפו את טובת המשפחה על פני סבל עבור רעיון המדינה. בטח ובטח שבתרבות מבוססת חמולות ורשות פלסטינית שמסואבת משחיתות בעיני הציבור.
השלב השני הוא חינוך ליברלי, סובלני פתוח לתרבויות ודתות אחרות. זה כבר קורה בחלק מארצות ערב. בסעודיה נשים יכולות לנהוג ולהצביע. זה נשמע כמו בדיחה, אבל מדובר במגמה וחשוב מכך- בהוכחה שניתן לשנות את תפיסת הציבור. זו רק שאלה של משאבים כמו זמן וכסף. כך קיבלנו את מצעד הגאווה את בר כוכבא ואת אותו "טעם נרכש" לגבי כל כך הרבה דברים אחרים.
אני לא יודע מה יהיה היקף ההגירה מעזה או מי ישלוט בה ומי יבנה אותה. לי ברור שבטווח הארוך הזהות הפלסטינית לא תתקיים בעזה ולא ביהודה ושומרון. מדובר בזהות שקרית שנוצרה בזדון ותודלקה לאורך שנים בנפט ערבי ואינטרסים שפג תוקפם. כשם שנוצרה אפשר להחליף אותה בזהות חדשה.
החרם הערבי קרס מזמן. האירופאים מבינים את תוצאות ההגירה המוסלמית ויצביעו בהתאם. אין שום מנהיג שישכנע את הציבור המערבי שהאסלאם עדיף על פני התרבות המערבית.
הניצחון המוחלט מבחינתי הוא לחיות בין ערבים שחונכו לפי עקרונות התרבות המערבית. אם תחשבו על עתידו של העולם הערבי אין למנהיגים ברירה או דרך אחרת. כל הדיקטטורים שסביבנו החזיקו בבעיה הפלסטינית ככלי להפניית הזעם הציבורי כלפי ישראל במקום לשלטון המסואב והכושל שלהם. כולם בלי יוצא מהכלל תלויים בארה"ב ומדינות המערב- בטחונית, כלכלית ואפילו תרבותית. הערבים לא יבחרו בסין על פני המערב. הם מעדיפים את החזק ואנחנו מאוד חזקים. בקיצור, אני אופטימי.
כחודש לפני טבח שמחת תורה והמלחמה בעזה התפרסם בכלי תקשורת פחות מרכזיים בארה"ב סיפור לא פשוט לעיכול עבור הישראלי הממוצע. זה שעדיין מאמין שארה"ב כידידתנו הגדולה עושה הכל כדי לחזק ולשמור על בטחוננו. לפני שניגע בלב העניין ונעסוק בבוגדים, כדאי שתבין מדוע טרם שמעת עליו.
העולם החופשי והמידע החופשי חברות הביגטק מחזיקות בכמות ואיכות מידע שאף אחד מעולם לא החזיק. בנוסף לבסיס הנתונים שעוסק בכל אחד מאיתנו, פיתחה כל אחת מהן אלגוריתם. החברות טוענות שהאלגוריתם חף משיקולים פוליטיים ומתמקד בהארכת זמן הביקור ברשת החברתית. כבעל ניסיון של 20 שנה בתעשיית החיפוש, מדובר בטענה מגוחכת כפי שתראה בהמשך.
ממשלת ארה"ב מנהלת קשרי גומלין עם חברות הביגטק בנימוק בטחוני. משהו בסגנון, "תנו לנו את המידע הנדרש להגנת המולדת ותקבלו אישור חוקי להמשיך לכרות מידע ללא הגבלות, לצבור עוד כוח ולהרוויח הון עתק". מאז, גוגל עם מונופול בתחום החיפוש (כולל יוטיוב) פייסבוק, אינסטגרם וטוויטר משתפים פעולה עם סוכנות הביטחון וחלקים בממשל וליתר דיוק, עם בכירים במפלגה הדמוקרטית. יש וועדות ושימועים בקונגרס בנושא שעדיין ניתן לאתר (אם גוגל יאפשר לכם) וזה הרקע לרכישה של טוויטר ע"י אילון מאסק.
הרשתות החברתיות מספקות חלק מצריכת האקטואליה אך בראש ניצבים עדיין ארגוני העיתונות והתקשורת הוותיקים. בתקופת הקורונה החליטו ארגוני העיתונות המובילים להילחם במידע שאינו מבוסס. שם בעצם החלה תופעה מוזרה. במקום שיילחמו כמו כל גוף מסחרי עם המתחרים, הם החלו לשתף פעולה נגד ארגוני תקשורת קטנים ואנשים פרטיים בעזרת מיזמים וארגונים שאומרים לספק "בדיקת עובדות". ברשימת הארגונים שבחרו לשתף פעולה למען "מידע מאומת" תמצאו את Reuters, BBC, Associated Press, CNN ועוד.
מיזמי בדיקת העובדות הוקמו קצת לפני הקורונה ומשמשות גם את חברות הביגטק כדי להפחית חשיפה למידע "בעייתי", ארגון בעייתי או אפילו אדם. התוצאה לתיעדוף וההדרה המכוונים היא הבלטת ידיעות רצויות בכלי התקשורת הגדולים והזרמת פיד מידע מצונזר למשתמשי הרשתות. בלוגים, פוסטים, ציוצים של אנשים מסויימים יקבלו פחות חשיפה אם בכלל ואחרים יזכו להפוך לוויראלים.
כמובן שאי אפשר להוכיח את הסיבה כי האלגוריתם סודי ומוגן בחוק אך גם בגלל שפעילות מיזמי בדיקת העובדות המפוקפקים (כולם מנוהלים ע"י לשעברים) איננה שקופה לציבור. התוצאה בכל מקרה, ברורה. בשורה התחתונה פט קונדל, מארק לוין, וגם ראסל ברנד (שהורשע ע"י הקונגלומרט בטרם הוגש כתב אישום) ועוד רבים שחושבים אחרת, עזבו את הרשתות הגדולות של הביגטק ופתחו חשבון נוסף ב- Rumbel ורשתות חברתיות אחרות.
דע את האוייב, האמיתי שיתוף הפעולה בין חברות הביגטק וגופי החדשות הגדולים יצר מפלצת. מפלצת אדירה שנהנית משליטה כמעט אבסולוטית במידע שצורך האדם המערבי. מפלצת בעלת כוח אימתני שמאפשר מניפולציות תקשורתיות בעלות משמעויות פוליטיות אדירות. ועדיין, מבחינתי הכוח ליצור מניפולציה הוא לא לב העניין. ממשלות כבר ביצעו מניפולציות בהיקף נרחב. הנושא שהכי מטריד אותי הוא חסימת מידע מבוסס והסתרת האמת גם ממי שמנסה למצוא אותה ע"י גופים שמציגים את עצמם כבודקי אמת או כאלגוריתמים נייטרליים שאינם מוטים פוליטית. כל זה מתרחש ללא שקיפות או פיקוח ע"י קומץ אנשים סמוי מהעין הציבורית.
ברור שיש גופים ואנשים שמפיצים פייק דרך תמונות, סרטונים ומידע טקסטואלי אבל גם ברור שטובת הציבור איננה המניע של האנשים שמנהלים את המפלצת. הם פגעו בחופש הביטוי בצורה כה גורפת ובאינספור מקרים שהשאלה מיותרת. מגוחך לטעון אחרת. הם חסמו את טראמפ, נבחר ציבור של עשרות מליונים באשמה שקרית. הם הסתירו את פרשיית השוחד של משפחת ביידן שנחקרת ע"י ה FBI מהציבור וחסמו גופי תקשורת שדיווחו עליה לצד אינספור אנשים וארגונים שפשוט חשבו אחרת. הם חסמו מידע מסחרי ורפואי שנוגע לקשרים בין תאגידי התרופות לבכירים בתקשורת ובממשל שקידמו את החיסונים. בלי קשר לטיעוני נגד ובעד החיסון עצמו, הם חסמו מחקרים ומידע מאנשי רפואה מעיני הציבור.
מה שמטריד במיוחד הוא גודלה של המפלצת. בישראל כבר עשורים שבערוצי 11, 12, 13 תמצא את אותם אייטמים ומאותה זווית סיקור- כשבעצם, הערוצים אמורים היו להתחרות ולבדל את עצמם עם תוכן ייחודי.
זלזול, הדרה ופסילה אחידות המידע הפכה לעניין גלובלי. עורכי המהדורות בארץ וב BBC וה CNN מיישרים קו במשך שנים ולכן הסיפורים וזווית הסיקור זהים. במקרה שאדם, אייטם או דיעה אחרת זכו לחשיפה משמעותית למרות קווי ההגנה מהאמת של קונגלומרט התאגידים הגלובלי הם מיד מטופלים. העמדה או הידיעה מוצגת כקונספירציה, נשללת כמיושנת, כחסרת ערך, או שהדובר בלתי ראוי, מגוחך, מפוקפק, הזוי ובדרך כלל מתואר כקיצוני. מכאן האינפלציה בתיוג השכיח "הימין הקיצוני". כמעט כל מה שלא רצוי בעיני האג'נדה שמקדמת המפלצת מתוייג כימין קיצוני. מדובר בטאבו מנטלי, לנושא שאין להרהר בו או לשקול אותו ברצינות כאלטרנטיבה לדיעה הנכונה שהופצה ע"י המפלצת.
חזון כסף וכוח
חזונו של אובמה למזרח התיכון לא פורסם מעולם לציבור הרחב. המפלצת לא רצתה שהציבור ידון בנושא. המידע על התכנית הגיע מחיבור נקודות בראיונות הספורים שסיפקו עוזריו של אובמה. החזון נובע מגישה בדלנית הדוגלת בהסתלקותה של ארה"ב מהמזרח התיכון לאחר כשלונות מחפירים נזקים פוליטים וכלכליים לאורך השנים ומתמקד באיראן. אובמה רוצה את איראן כאימפריה צבאית וכלכלית שתשמש כגורם אזורי מייצב ביום שאחרי. המעורבות במדינות החסות של ארה"ב במזרח התיכון והתמיכה בבעלות הברית אינם חלק מתכניות אובמה לעתיד. אובמה טען שהוא רוצה שהחיילים והכסף יישארו בבית. זה לא מנע ממנו לפתוח במלחמה בלוב, להפיל את קדאפי ולהביא לאי יציבות מתמשכת במדינות נוספות.
במודיעין האמריקאי מודעים היטב לתחרות על הנהגת העולם המוסלמי מצד טורקיה, מצרים וערב הסעודית הסוניות כשמהעבר השני, איראן השיעית. יוצאות הדופן במזרח התיכון היא ישראל היהודית וקטאר שתומכת באחים המוסלמים (חמאס, טורקיה, דאע"ש אלקעידה) ומשתפת פעולה עם איראן וארה"ב.
השטן הגדול הבחירה באיראן כמעצמה האחראית למרות שהסבה למוניטין של ארה"ב נזק אדיר בנוסף להיותה מפיצת הטרור הגדולה בכל הזמנים לא מפתיעה. מעצמות כמו ארה"ב, הרוסים, הבריטים והצרפתים בתקופות אחרות, יוצרות קונפליקטים כדי להגביר את התלות של מדינות החסות. ל CIA מעורבות מתועדת בנסיונות הפיכה בעשרות מדינות ברחבי העולם. קונפליקט ומתח קיומי מביאים לפניות לעזרה שנענות ברכש בטחוני והסכמים משעבדים שפוגעים לאורך זמן בעצמאות המדינות בקונפליקט. בירדן, סעודיה, בחריין, עומאן, מצרים, אוקראינה, מדינות דרום אמריקה וכמובן ישראל מכירים את הפרקטיקה האמריקאית ביצירת בעיות וסכסוכים במקום לפתור אותם אחת ולתמיד.
בעיית שתי מדינות לשני עמים רעיון המדינה הפלסטינית הוא בסה"כ כלי שנועד להשאיר את הסכסוך מדמם ואת ישראל נזקקת. הושקעו בו עשרות מליארדים במהלך העשורים מצד ארה"ב. הם לא טמבלים חסרי מושג כפי שחלק מהמומחים מסביר את ההתנהלות התמוהה. במחלקת המדינה וב- CIA מכירים את השחיתות בקרב בכירי הרשות הפלסטינית. הם מודעים לחינוך האנטישמי שנועד להנציח את הסכסוך, למימון הטרור ולכך שהעם הפלסטיני מאס באנשי הפת"ח. זו הסיבה לכך שאין בחירות בקרב הפלסטינים. את רעיון השלום תמורת ויתור על שטח הם משווקים לציבור הישראלי במשך עשורים דרך יוצאי מערכת הביטחון, אנשי תקשורת, משפטנים ופוליטיקאים.
בניגוד לדיעה הרווחת, אפשר לגייס אנשי ביטחון לתמוך ברעיון הזה ע"י מניע אידיאולוגי, כסף, כוח, כבוד וכמובן, סחיטה. זה לא בהחלט מדע בדיוני וב- CIA יודעים את התורה.
תזכרו שמדובר בארגון נטול עכבות שכבר תועד במעשים "קצת" יותר חמורים מבחינה אתית. הפרקטיקה הנפוצה ביותר, שגם ברית המועצות השתמשה בה כשוחד, היא השתלמות אקדמאית. המועמד זוכה לטיסה ומימון השהות במדינה זרה לתקופה של שנה או יותר דרך ארגון שאינו ממשלתי. שנת לימודים בארה"ב שמוענקת כמילגה לבכירים במערכת הביטחון שווה המון כסף. צריך להיות נאיבי כדי להאמין שארה"ב מסתפקת באמירת תודה בלבד. כמעט לכל הבכירים שמשכנעים את הציבור הישראל לוותר על יהודה ושומרון יש "חוב" כלפי הדוד סם. המלגות הם חלק קטן מהמנופים שנועדו להכשיר את השרץ. מערך שמתבטא במיליארדים שהועברו למאות העמותות והארגונים שנועדו להפיל את נתניהו ולסלול את הדרך להנצחת הבעיה, לתמיד.
זו בעצם מטרת העל של המדינה הפלסטינית- להפוך לבעיה בלתי פתירה. הנהנים העיקריים הם אלה שהזרימו מימון לקידום הרעיון דרך העמותות השונות. שליטי הדיקקטורות שצריכים להפנות את זעם ההמון ליהודים, קטאר, טורקיה של האחים המוסלמים והאיחוד האירופאי. בראש כולן עומדת ארצות הברית של אמריקה, ידידתנו הוותיקה. אותה ארה"ב שמחזיקה מבחינה כלכלית את הרשות הפלסטינית ואונר"א במשך עשורים. ארה"ב השקיעה הון עתק בשימור חולשתה ותלותה של ישראל.
הבוגדים
מסתבר שלבכירי הממשל בהווה ולשעבר יש הרבה מה להסתיר מהציבור האמריקאי והישראלי בנוגע לקשריהם עם הממשל האיראני והקטארים. בתקשורת המיינסטרים המקומית שלנו, בתיאום עם הקונגלומרט התקשורתי הגלובלי הסתירו את הפרשות לאורך השנים בהצלחה מרובה. טבח שמחת תורה יצר בקיעים במעטה הכמעט מושלם. מעטה שהסתיר במשך עשורים פעולות שנועדו להחליש את ישראל.
ג'ון קרי מזכיר המדינה שמינה אובמה, ניסה לכפות עלינו מדינה פלסטינית בכל תעלול וטריק אפשרי ודחף את הסכם הגרעין הכושל שנחתם ב- 2015 מול הממשל האיראני. אותו ממשל שמכנה את ארה"ב השטן הגדול ואותנו, השטן הקטן. אם קראת עד כאן, אתה מבין מדוע ההסכם קיבל סיקור חיובי ואוהד מכל חברי הקונגלומרט התקשורתי ללא ביקורת על הכשלים המגוחכים וסימני השאלה שעולים מההסכם.
כשנה לאחר החתימה, אובמה הילל את הסכם הגרעין שאיפשר לאיראן לשקר ולהמשיך בפיתוח נשק גרעיני. במהלך השנים קרי המשיך לנהל פגישות וקשרים מסועפים עם בכירי הממשל האיראני. גם אחרי הסנקציות הכלכליות שהטיל טראמפ על איראן, קרי שכבר פרש מתפקידו, נפגש עם נציגי הממשל האיראני בחשאי. פעולה בלתי שגרתית ובספק אם חוקית לאור תקנות זיהוי סוכן זר (FARA).
מרטין אינדיק שגריר ארה"ב ישראל לשעבר, איש הקרן לישראל חדשה והשליח המיוחד מטעם ממשל אובמה למזרח התיכון. אינדיק לחם במשך שנים להקמת מדינה פלסטינית תחת תפקידים וכובעים רבים. הוא החל את דרכו באקדמיה ומשם למכוני מחקר שמלווים ומספקים שירותי ייעוץ למקבלי החלטות. הם לא מוגדרים בחוק כלוביסטים אבל דרכי הפעולה זהות. מהבחינה המקצועית הקירבה לצלחת בוושינגטון, הצליחה. אינדיק ניהל את המשא ומתן הכושל עם הפלסטינים והסכם הנסיגה מהגולן תמורת שלום עם סוריה שלא התרומם, תודה לאל.
מרטין אינדיק שעבד עבור קרי כפרוייקטור השלום, העסיק את גדי שמני, אלוף פיקוד מרכז לשעבר. אותו אלוף בצה"ל טען שישראל יכולה לוותר על הביקעה מבחינה בטחונית (כאן- הרחבה על הנושא בטוויטר). שמני היה חלק מצוותו של ג'ו אלן הגנרל המעוטר, לסוגיות בטחוניות. אותו אלן שניהל את המכון מאוחר יותר, נחשד בקבלת כספים ולוביזם עבור קטאר והיה מעורב גם בפרשת המימד החמישי עד שלסוף הודח מתפקידו. אינדיק ניסה לגייס בכירים נוספים ממערכת הביטחון כדי שישפיעו על דעת הקהל הישראלית. הקשרים של אנשי אותו מכון מחקר עם קטאר, המממנת העיקרית של החמאס טרם התבררו במלואם. לכאורה מדובר במקרה נוסף של שוחד קטארי. הרי קטאר משחדת (כמעט) כל מה שניתן.
רוברט מאלי עד לאחרונה, האיש שטווה את הסכם הגרעין מ -2015 שאפשר לאיראנים להתקדם לעבר פצצה גרעינית תחת הסכם שערורייתי נשאר מאחורי הקלעים. גם מאלי השתמש באותו כלי אקדמאי דרך עמותה מייעצת נוספת- International Crisis Group שידועה בכינוי ICG. הוא החל את דרכו כיועץ לענייני שלום עבור ממשל קלינטון ונפגש מס' פעמים עם ערפאת.
מאלי קידם את הסוכנים האקדמאיים שפעלו תחת הכוונה והדרכה איראנית במהלך השנים. הממצאים בפרשה כוללים אימיילים מול נציגי משרד החוץ האיראני שניהל את מבצע התעמולה ופגישות בבירות אירופאיות. בהתחלה הם פעלו בתור יועצים חיצוניים מתוקף הכשרתם האקדמאית ואחר כך הפכו למשפיענים ישירים על קובעי המדיניות בצוותי החשיבה שהוקמו לנושא הגרעין האיראני באיחוד האירופאי ובארצות הברית.
אותם סוכנים שגייס מאלי נחשפו למידע בטחוני בנוסף לעמדות הממשל במשא ומתן מול איראן שאותו כמובן, העבירו לאיראנים. הרשת כביכול שירתה במשא ומתן את ארצות הברית על חשבון משלם המיסים האמריקאי אבל בעצם לקחה חלק במבצע מתוכנן של משרד החוץ האיראני. הסוכנים כשמאלי שכר עבור מכון המחקר ICG היו ממוצא איראני. בנוסף לפעילות בצוותי החשיבה, פרסמו מאמרים והשתתפו בכנסים ופאנלים תוך הצגת איראן בצורה מחמיאה ושקרית.
כמובן שגופי הביטחון ידעו מהעניין ואפילו התריעו אבל זה לא הטריד את אנשי הממשל או את ביידן עצמו. רק לאחר שפורסמה החקירה, נאלצו במחלקת המדינה להודיע שהסיווג הבטחוני של רוברט מאלי נשלל ובהמשך על עזיבתו את התפקיד. הממשל לא פרסם שום הודעה מעבר לכך וגם לא ה- FBI, הגוף שאמון על ביטחון המולדת- למרות הדרישות מחברי קונגרס להסברים ושקיפות. קונגלומרט התקשורת הגלובלי קבר את הפרשה, כמובן. בדיוק כמו ג'ון קרי, גם מאלי המשיך להיות מעורב בנושא האיראני לאחר שהועזב מהתפקיד. גברת אריאנה טאבטלי עדיין מועסקת ע"י הממשל ורמת הסיווג הבטחוני המקסימלי שלה טרם נשללה.
אנתוני בלינקן מזכיר המדינה היהודי של ביידן החל את דרכו בממשל קלינטון צבר ניסיון במועצה לביטחון לאומי והמשיך בממשל אובמה. בלינקן מאדריכלי הסכם הגרעין מ 2015. מאז ועד היום, הוא עומד בחזית התקשורתית והודף את הביקורת הרבה שנוגעת לחתימת ההסכם. למרות שהוכח שאיראן שיקרה והסתירה מידע, בלינקן עדיין טוען בלהט מעל לכל במה, שמדובר באלטרנטיבה הטובה ביותר.
זהו שקר מוחלט כמובן. אם בעבר איראן טרחה לשקר למראית עין וטענה שמדובר ביכולת גרעינית לצרכי אנרגיה, כיום היא כבר לא מסתירה שפניה להשגת נשק גרעיני וגם לא את שאיפתה להשמדת ישראל.
המשך התמיכה ופיתוח צבאות הפרוקסי בעירק, תימן סוריה, לבנון ועזה מעיד על רצונה בערעור והשתלטות על המזרח התיכון יותר מכל הצהרה של זריף. ההתנהלות האיראנית תחת ההסכם אולי האטה את התקדמותה לנשק גרעיני אך העניק לפעילותיה לגיטימציה וחופש פעולה. סנקציות כלכליות קשות וחריפות יותר, יאתגרו את ראשי המשטר האיראני בהמשך ייצוא המהפיכה ושימור הדיקטטורה. אלה מטרת השלטון העיקריות. לא פיתוח הגרעין.
משפחת ביידן קשה לחשוב על דוגמא ברורה לשליט שמשמש כבובה על חוט יותר מג'ון ביידן. עוד במהלך קמפיין הבחירות מול טראמפ היה ברור שמשהו מוזר מתרחש כאן. הכנסים הריקים, הנאומים המשמימים והסקרים המחמיאים מצד הקונגלומרט התקשורתי העלו ספק לגבי תמונת המציאות שניסו למכור לציבור. הסתרת פרשיות השוחד של עסקי משפחת ביידן במהלך כהונתו כסגן הנשיא ע"י ה FBI במהלך הקמפיין הוכיחה לכל מי שפקפק, שמדובר במשחק מכור. כל זאת בנוסף להאשמות השקריות נגד טראמפ על ריגול לטובת רוסיה, בגידת בכירים בממסד הבטחוני ותהליך ההצבעה המפוקפק במעטפות מצד הקונגלומרט הגלובלי.
קשה להאמין שביידן רצה בנשיאות, בטח לא בגילו כשהוא מודע על קופת השרצים שמרחפת מעל ראשו. נראה שמישהו הכריח את הזקן המבולבל להיות בחזית ולעמוד בראש כדי להמשיך את המדיניות של אובמה. ג'ו ביידן נאלץ לבחור במשרת הנשיא ולוותר על האלטרנטיבה שתחסל אותו ואת משפחתו מבחינה כלכלית. הדבר המאיים ביותר על פיגורה פוליטית מכובדת הוא גזר דין תקשורתי מלווה בקלון ציבורי ועונש כבד. השחיתות של ביידן בתקופתו כנשיא היתה שולחת אותו לכלא.
בשבוע האחרון נפוצו בקונגלומרט הגלובלי סרטונים וכתבות שמציגים את ביידן האמיתי- קשיש דמנטי שמדי פעם מסוגל להוציא משפט קוהרנטי. אני לא חושב שמדובר במקריות אלא בהכנת הציבור האמריקאי למהלך של החלפת נציג הדמוקרטים לנשיאות או גרוע מזה. יצירת התנאים למשבר ותסיסה שתביא להפיכה רבתי.
סוף דבר
יש בקרב הממשל האמריקאי אנשים שבגדו בישראל ובעם האמריקאי. הם בגדו בערכים המשותפים האמיתיים שאנחנו חולקים בינינו. הם שיקרו לציבור האמריקאי שברובו, עדיין חש סימפטיה לדמוקרטיה הקטנה במזרח התיכון ויודע להבדיל בין הטובים והרעים. ההבדלים לאחר טבח שמחת תורה, מעולם לא היו ברורים יותר.
אין מצידי נאיביות. המעצמות תמיד מקדמות אינטרסים בצורה צינית וקרה. לכן צריך לזכור שגם הסיוע הצבאי שמוצג בקונגלומרט כקריטי להישרדותנו הגיע מאותה תפיסה.
במקרה שארה"ב לא תספק סיוע, ישראל תפתח יכולות צבאיות עם שותפות אחרות והמכירות של התעשיות הצבאיות שמפרנסות בצורה ישירה ועקיפה מליוני אמריקאים, יצנחו בצורה מסוכנת. אין לנו ברירה אחרת כנגד האויבים וזה כנראה מה שבמערכת הביטחון עושים ממש בימים אלה.
האינטרס של תעשיות הנשק האמריקאיות לא מספק הסבר לבגידה. איראן מאיימת בצורה מפורשת בהשמדת ישראל, המדינה שנוצרה כדי להגן על העם היהודי. העובדה שהיא מפתחת נשק גרעיני שיאיים על יציבות המזרח התיכון והעולם כולו, בנוסף להקמת צבאות פרוקסי בשרידי המדינות במזרח התיכון מעידה על דבר אחד. עצימת עין מצד ארה"ב איננה כשל מודיעיני אלא החלטה מכוונת ובלתי נסלחת.
המראה הצורה הריח והטעם הם סיבה מצויינת לסימני שאלה. בכל פרי וירק קיים מנעד ברור. יש בעלי טעם חיוור וירקות או פירות בעלי טעם עז. מהו פרי או ירק בעל טעם עז? כזה שטעמו מעיד על מינו בצורה מובהקת ואז גם הטעם נחשב למשובח.
עזות הטעם מושפעת משלב הצמיחה. מראשית מאבק הזרע בדחיפת אדמה ופילוס דרך עבור הגבעול למעלה והתבססות השורשים למטה ועד שלבי הפריחה והבשלתו של הפרי. מאמץ הצמח לייצר את פריו הוא שקובע את טעמו. ככל שהתגבר על אתגרים טעמו יקבל דגש ועוז. בטעימה מרוכזת בפרי או ירק בעל טעם שכזה ניתן להבחין במאבק האדירים של הצמח. משקלו של זרע בממוצע פחות מגרם. להשוואה, משקל האדמה והלחץ שמופעל על הזרע שטמון באדמה שווה ערך לאדם שנושא על גבו עשרה מחבריו בחול טובעני. מכאן ההבדל בטעם העדין של מלפפון שגדל באדמת עציצים קלילה ומאווררת לבין טעמו של זית שגדל באדמת טרשים דחוסה וסלעית. ומה קובע את עוז טעמו של אדם?
שחרור יונים 