עץ המשפחה והחיבור המופלא לאדמה

נסעתי לבקר את העץ שלנו. אנחנו נוהגים לפקוד אותו בסופי שבוע אחת לכמה חודשים. לפני שבועיים הפצרתי בזוגתי שניסע לבקר אותו אבל העייפות הכריעה ונשארנו לרבוץ בבית. את העץ גיליתי לפני שנים באחד משיטוטי באזור ונראה שההתלהבות היתה הדדית. מאז הוא מארח אותנו מספר פעמים בשנה. כשחם מגיעים בשעות אחר הצהריים פורסים בצילו מחצלת ונהנים מהבריזה והשמש השוקעת. בחורף, כשהאוויר צלול, מתיישבים לצידו ומרתיחים קומקום עם תה עלים מתוק. האישה עם ספר או עיתון ואני עם המרחבים המוריקים. הפעם יצאתי מצוייד בערימת עיתונים למרות שידעתי שלא אקרא כלום והבאתי קפה מוכן מהבית.

כנראה בגלל שהייתי נתון תחת מצב רוח שגרם לי לצאת ולבקר עץ בלב גבעות מעוגלות שדומות אחת לשניה כמו שתי טיפות טל פספסתי את הפניה לשביל העפר מספר פעמים. בסוף וויתרתי וחזרתי לדרך שבה גיליתי אותו, מרגיש שהעלמות הכניסה לשביל המטושטש נושאת מסר מסויים שקשור למצב הרוח המעורפל שאחז בי. כשהתקרבתי לחרוב מזדחל לאיטי בעליה הקופצנית שמתי לב שקרה לו משהו מוזר. שליש מהעץ היה מוטל על האדמה. ירדתי מהג'יפ והתקרבתי לגזע. זה נראה נורא.

הקונוטציה הראשונית

חיבור לאדמה

מבט מצפון מערב על הגזע

הגזע ממערב

הרושם הראשוני שקיבלתי – מדובר בעקירה או חבלה מכוונת. הלב נחמץ מכאב. מי יגדע עץ מקסים שניצב בגאווה לצד שביל סגור ונידח? פעם אחת ראיתי סימנים שהשאירו לידו מבקרים אחרים, כנראה רועים מהסביבה. לרוב המקום די שומם. בחנתי את העץ בדאגה ושמתי לב שבשליש שקרס חלק מהעלים החדשים עדיין בירוק רענן ובריא. כנראה שזה קרה ממש לאחרונה, מקסימום שבוע. התקרבתי לגזע ורק אז הבחנתי בסלע.

הגזע והסלע

הגזע המשוסע

לקח קצת זמן להבין מה אני רואה. הרבה פעמים ישבתי מתחת לעץ וראיתי חלקים מהסלע מבצבצים מתחת לעלים אבל רק עכשיו, ללא עשביית הקיץ שהסתירה את התמונה המלאה ניתן היה להבין. לא מדובר בהרס מעשה אדם -זה התחכום הגאוני של הטבע. המחזה התחלף בשניה. מעלילה שעוסקת בזדון אנושי למפגן של כוח חיים שהצליח לפרוץ מתוך סלע. מאות שנים שהוא גדל בלי מקום מספיק לשורשים מבקע את דרכו עד לשלב שבו השיג את החוסן הנדרש כדי לוותר על המיותר.

הצד שקרס

העץ

חזרתי לתכנית המקורית. פתחתי כיסא, עיתון וקפה וישבתי לצידו ממש על גבול נוכחותו הברורה. פתחתי את עיתון ומיד ויתרתי לטובת הסובב. הרהרתי על המשמעות שאנשים שונים מעניקים למונח 'חיבור לאדמה', על הדרך שבה אמיתות מרמות שונות מפתיעות אותנו וכיצד הם באות לידי ביטוי בסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו. על הקשר הבריא בין מודעות וכנות. עברה לה שעה, השמש הנמיכה והזמן המקומי סימן לי שהגיע הזמן ללכת. הפעם, מלא ענווה צייתתי ברצון לקריאה.

מודעות פרסומת

5 מחשבות על “עץ המשפחה והחיבור המופלא לאדמה

  1. זהו אחד הפוסטים הכי יפים שזכיתי לקרוא לאחרונה.

    החיבור לטבע הוא כה טבעי וטבוע באדם, שגם עשרות, אם לא מאות שנים של חיים אורבניים לא מצליחים להסיר את אותה התלהבות קמאית אל דבר בסיסי ודומם (לכאורה) כמו עץ.

    ריגשת אותי.

  2. אהלן,
    האם ניתן ליצור עמך קשר במייל?

  3. מהפוסטים היפים שקראתי.

חשבת על זה?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s